בלוג

אתם מכירים את התמונה הזו, נכון?

אתם גולשים ברשתות החברתיות, ורואים איזה יזם או מנכ"ל יושב על פוף צבעוני, שותה מאצ'ה לאטה מחלב שיבולת שועל, ומספר לכם כמה קל זה להקים חברה, לנהל עובדים ולכבוש את העולם.

הכל נראה כל כך נוצץ.

הגרפים תמיד עולים למעלה, המשקיעים תמיד מחייכים, והעובדים תמיד רוצים לעשות ימי גיבוש בחיק הטבע.

אבל המציאות? המציאות היא חיה אחרת לגמרי.

מתוך ניסיון של שנים ארוכות בעבודה צמודה עם יזמים, מנכ"לים, ומנהלים בכירים בדרגים השונים – אני יכול להגיד לכם בוודאות מוחלטת: ניהול ופיתוח עסקים זה אולי הדבר הכי קשה שתעשו בחיים שלכם.

זה מדיר שינה, זה דורש מכם לקבל החלטות בלתי אפשריות, וזה גורם לכם להרגיש לפעמים שאתם לגמרי לבד במערכה.

ובדיוק בגלל זה, אנחנו צריכים לדבר על בן הורוביץ.

ובדיוק בגלל זה, אתם חייבים להמשיך לקרוא את הטקסט הזה עד המילה האחרונה שלו.

כי מה שאתם הולכים לקבל כאן זה לא עוד פילוסופיה בשקל על "איך לחשוב חיובי ולזמן שפע".

אתם הולכים לקבל ארגז כלים פרקטי, בועט, כנה עד כאב, שיגרום לכם לצחוק, להנהן בהסכמה, ויותר מהכל – להבין שאתם נורמליים לחלוטין.

לשרוד את הגיהנום העסקי עם חיוך: האמת שמאחורי הצלחה אמיתית

לפני שנצלול פנימה, בואו נשים דברים על השולחן.

כשאנחנו קוראים ספרי ניהול קלאסיים, הם בדרך כלל מספרים לנו איך לעשות דברים נכון.

איך לבנות אסטרטגיה, איך לגייס את האנשים המושלמים, איך להגדיר יעדים חכמים.

אבל מה קורה כשהכל משתבש?

מה קורה כשהמתחרה הגדול שלכם הרגע השיק מוצר טוב יותר? מה עושים כשצריך לפטר את החבר הכי טוב שלכם שהיה איתכם מהיום הראשון? איך מתמודדים עם משבר תזרימי שגורם לכם לרצות להתחבא מתחת לשמיכה?

כאן נכנס לתמונה סיכום הספר שאתם קוראים עכשיו, שמבוסס על יצירת המופת של בן הורוביץ, "הצד הקשה של הדברים הקשים" (The Hard Thing About Hard Things).

זה לא ספר על איך לא לפשל. זה ספר על מה לעשות אחרי שכבר פישלתם בענק, ואיך לצאת מזה חזקים יותר.

מי אתה בכלל, בן הורוביץ?

אם השם הזה לא מצלצל לכם מוכר, תנו לי לעשות לכם היכרות קצרה ומרתקת.

בן הורוביץ הוא לא איזה אקדמאי שיושב במגדל שן וכותב תיאוריות על ניהול.

הוא אחד מאנשי ההון-סיכון החזקים בעמק הסיליקון, שותף מייסד בקרן האגדית Andreessen Horowitz (a16z).

אבל לפני שהוא חילק צ'קים של מיליונים, הוא אכל המון, אבל המון, חצץ.

הוא היה מנכ"ל של חברה בשם Loudcloud (ובהמשך Opsware) בדיוק כשהתרסקויות בועת הדאט-קום איימו למחוק אותו מעל פני האדמה.

הוא עבר גיהנום שכלל כמעט פשיטות רגל, פיטורים המוניים, מניות שצנחו לריצפה, ואיומים יומיומיים על קיום החברה שלו.

בסוף, הוא הצליח למכור את החברה ל-HP ב-1.6 מיליארד דולר.

אז כשהבנאדם הזה פותח את הפה ומדבר על משברים, אתם מוציאים פנקס ומתחילים לרשום.

הבונוס? הוא מתבל את כל התובנות העסקיות שלו בציטוטים של שירי ראפ ישנים, מה שהופך את הקריאה בו למשהו שהוא בין הרצאה של פרופסור לכלכלה לבין מסיבת רחוב בברוקלין.

מהות הספר: למה זה הולך לשנות לכם את החיים?

כשאני ניגש להכין תקציר הספר הזה עבור מגזין Livro, ברור לי שאני חייב לזקק את התמצית הכי טהורה שלו.

המהות של הספר היא נרמול "המאבק" (The Struggle).

הורוביץ מבין שהרגעים הקשים ביותר בניהול הם אלה שבהם אין תשובה נכונה. יש רק בחירה בין שתי אפשרויות איומות, ואתם צריכים לבחור את זו שתכאב קצת פחות.

הוא מנפץ לחלוטין את האשליה שיש סוד אחד להצלחה.

אין כדור כסף. יש רק המון כדורי עופרת שאתם צריכים לירות, לקוות שתפגעו, ולהמשיך הלאה עם חיוך ואופטימיות.

הגישה שלו כל כך מרעננת, כי היא מורידה מהכתפיים של המנהל את הצורך להיות מושלם, ונותנת לו את הלגיטימציה להיות אנושי, פגיע, אבל סופר-נחוש.

15 תובנות זהב: הדברים שאתם חייבים לקחת איתכם

הבטחתי לכם מאמר שלא משאיר שבויים, נכון?

הנה 15 תובנות מטורפות שאפשר לחלץ מתוך קריאה מעמיקה של הספר, כאלה שרצוי לגזור ולשמור (או לפחות לעשות להן צילום מסך).

1. התמודדו עם "המאבק" פנים אל פנים

המאבק הוא אותו רגע שבו אתם תוהים למה בכלל פתחתם עסק.

זה הרגע שבו האוכל מאבד טעם, השינה בורחת, ואתם מרגישים שכולם מסתכלים עליכם מצפים לישועה.

התובנה כאן? קבלו את המאבק. זה לא סימן שאתם מנהלים גרועים, זה סימן שאתם פשוט מנהלים. נקודה.

2. מנכ"ל של ימי שלום VS מנכ"ל של ימי מלחמה

זה אולי הקונספט הכי מפורסם של הורוביץ.

מנכ"ל של ימי שלום בונה תרבות ארגונית, מעודד יצירתיות ומתכנן לשנים קדימה.

מנכ"ל של ימי מלחמה? הוא לוקח סכין בין השיניים, חותך הוצאות בדם קר, ודורש ציות מוחלט כי החברה נלחמת על חייה.

אתם חייבים לדעת באיזה מצב החברה שלכם נמצאת, ולהחליף כובעים בהתאם.

3. קודם האנשים, אחר כך המוצרים, ורק אז הרווחים

נשמע קלישאתי? חכו.

הורוביץ מסביר שאם אין לכם את האנשים הנכונים שמוטיבציה אמיתית מניעה אותם, בחיים לא תצליחו לבנות את המוצר הנכון.

ואם אין מוצר נכון, שום מודל עסקי לא יביא לכם רווחים. סדר הפעולות הזה הוא קדוש.

4. איך לפטר אנשים? (בלי להיות בני אדם נוראיים)

פיטורים הם חלק מחייו של כל מנהל.

החוק של הורוביץ: עשו זאת מהר, עשו זאת בהוגנות, ותמיד קחו את האחריות עליכם.

אל תאשימו את העובד בכך שהחברה בקשיים. תהיו ישירים, שלמו להם פיצויים מכובדים, ותזכרו שהעובדים שנשארים מסתכלים בדיוק על איך שאתם מתנהגים למי שעוזב.

5. היזהרו מ"זמן פוליטיקה" בארגון

פוליטיקה ארגונית מתחילה כשעובדים מבינים שאפשר לקדם אינטרסים אישיים על חשבון החברה.

תפקידכם? למעוך את זה כשהוא קטן.

צרו תהליכים שקופים להעלאות שכר וקידומים, ואל תתנו למי שצועק הכי חזק לקבל את מה שהוא רוצה רק כדי להשתיק אותו.

6. אין חוקים נוקשים בעסקים

למרות כל מה שמלמדים בבתי ספר למנהל עסקים, המציאות כאוטית.

לפעמים צריך לשבור את הכללים של עצמכם כדי להציל את הספינה טובעת.

תהיו גמישים, ותזכרו שהמטרה מקדשת את רוב האמצעים החוקיים והמוסריים כשזה מגיע להישרדות.

7. אל תיקחו הכל על הכתפיים שלכם (אבל כן קחו אחריות)

הרבה מנכ"לים חושבים שהם צריכים להסתיר את הצרות מהעובדים כדי "להגן" עליהם.

הורוביץ טוען ההיפך: שתפו בבעיות.

תנו למוחות המבריקים ששכרתם לעזור לכם למצוא פתרונות. אתם לא סופרמן, וזה בסדר גמור.

8. להעריך נאמנות, אבל לא על חשבון מקצועיות

זה קשה: שכרתם חבר או עובד נאמן בתחילת הדרך, אבל כשהחברה גדלה – הוא פשוט לא מתאים לתפקיד הבכיר יותר.

החובה שלכם היא לחברה, לא לאדם הבודד.

זה מצריך שיחות קשות, אבל השארת אדם לא מתאים בתפקיד מפתח תהרוס לכם את העסק מבפנים.

9. תרבות ארגונית היא לא שולחן סנוקר

פינג פונג במשרד, בירה מהחבית וכלבים שרצים במסדרון זה נחמד, אבל זו לא תרבות ארגונית.

תרבות היא האופן שבו מתקבלות החלטות כשאתם לא בחדר.

התרבות נמדדת בכמה מהר עובדים מגיבים ללקוחות, ובאיזו רמה של אמינות הם מדווחים על תקלות.

10. אל תהיו מנהלים של תירוצים

המוצר איחר כי הפיתוח התעכב? המכירות ירדו כי השוק קשה?

תירוצים לא מעניינים אף אחד. קחו בעלות מוחלטת.

ברגע שאתם מפסיקים לתרץ ומתחילים לחפש פתרונות אקטיביים, כל הדינמיקה סביבכם משתנה לטובה.

11. החשיבות הקריטית של אימון העובדים

התירוץ של מנהלים: "אין לי זמן להדריך אותם, אני חייב לעבוד".

המציאות: אם לא תקדישו זמן לאמן את האנשים שלכם, הם יעשו טעויות שיעלו לכם הרבה יותר זמן וכסף.

הורוביץ מתעקש על כך שמנהלים בכירים חייבים להעביר הדרכות בעצמם.

12. ההבדל בין עובדים חכמים לעובדים אפקטיביים

לפעמים תמצאו את העובד הכי גאון בעולם, שכותב קוד מושלם או מנתח נתונים כמו רובוט משוכלל.

אבל אם הוא רעיל, לא מתקשר, ויוצר אנטיגוניזם בצוות – הוא עושה יותר נזק מתועלת.

היפטרו מאנשים כאלה, גם אם הם נראים כמו עילוי על הנייר.

13. טפלו ב"מחלות הארגוניות" כשהן רק מתחילות

ראיתם מנהל שמדבר בזלזול לעובד זוטר? שתקתם? הרגע נתתם לזה לגיטימציה.

תקציר הספר מזכיר לנו שארגונים נרקבים לאט ואז בבת אחת. היו עם אצבע על הדופק ואל תתעלמו מנורות אזהרה אדומות.

14. מה קורה כשאין מומנטום?

כשיש מומנטום חיובי והכל צומח, ניהול זה קל. הבעיות נסלחות והאווירה טובה.

המבחן האמיתי הוא כשהגרף נעצר או יורד.

שם נדרשת מנהיגות אמיתית: לחבר את האנשים מחדש לחזון, לייצר ניצחונות קטנים ולהחזיר את הגלגל להסתובב.

15. האומץ להמשיך להאמין

הסוד הכי גדול של הורוביץ? פשוט לא לוותר.

היו לו רגעים שבהם ההיגיון הבריא אמר לסגור את החברה וללכת הביתה.

אבל הוא המשיך לחפש פתרונות יצירתיים, לשנות מודלים, ולהילחם עד שהגיע ליעד. אופטימיות עיקשת היא כלי עבודה לכל דבר.

למי הספר הזה יבוא בול, ולמי כדאי להתרחק?

זה לא ספר לכל אחד. בואו נהיה כנים, אם אתם מחפשים קריאה קלילה לחוף הים שתגיד לכם שאתם מושלמים כמו שאתם, עזבו.

למי הספר מושלם?

• ליזמים בדם, אלה שכבר הקימו משהו ומבינים שהמציאות קשוחה.
• למנכ"לים שמרגישים בודדים בצמרת וצריכים חיבוק וירטואלי ממישהו שהיה שם.
• למנהלי צוותים שרוצים להבין את הפסיכולוגיה של קבלת החלטות תחת לחץ.
• לאנשים שאוהבים כתיבה ישירה, בלי בולשיט, בשילוב הומור שחור וציניות משובחת.

למי הוא ממש לא מתאים?

• לאנשים שמחפשים "מדריך שלב-אחר-שלב" איך להקים סטארטאפ (אין פה הוראות הפעלה).
• למי שנרתע משפה בוטה פה ושם או לא אוהב לקרוא על קשיים.
• לאנשים שחושבים שניהול זה רק לחלק פקודות ולהסתכל על דוחות אקסל.

7 דברים שאתם יכולים (וחייבים) ליישם כבר מחר בבוקר!

קראתם סיכום הספר עד לפה, אתם בטח שואלים את עצמכם: "אוקיי, זה נהדר ברמת התיאוריה, אבל מה אני עושה עם זה תכל'ס?"

מצויין. הנה הדברים הפרקטיים שאפשר לבצע מיד עם הקפה הראשון של הבוקר:

1. קבעו את השיחה הקשה שדחיתם: יש עובד שאתם צריכים לפטר? משקיע שצריך לעדכן בחדשות רעות? אל תחכו. עשו את זה מחר בבוקר. הקלה מובטחת.
2. תפסיקו לייפות את המציאות: בישיבת הצוות הבאה, במקום להגיד "הכל מדהים", תגידו: "יש לנו אתגר ענק עם X, ואני צריך את הראש שלכם כדי לפתור את זה".
3. בחנו את מצב הצבירה שלכם: תשאלו את עצמכם בכנות – האם החברה שלי עכשיו בימי שלום או בימי מלחמה? התאימו את סגנון הניהול שלכם באופן מיידי.
4. התחילו לבנות תוכנית הכשרה: שבו שעה אחת בלבד, וכתבו סילבוס קצר להכשרת עובדים חדשים בתחום האחריות הישיר שלכם.
5. חפשו את הפוליטיקאי: תאתרו את האדם בארגון שמנסה לקדם את עצמו על חשבון הצוות, וקיימו איתו שיחת הבהרה שמבהירה שההתנהגות הזו נגמרה.
6. שתפו בקושי: דברו עם קולגה או יזם אחר על משהו שקשה לכם. רק להוציא את זה החוצה ישחרר אצלכם המון לחץ.
7. תנו לעצמכם טפיחה על השכם: תזכירו לעצמכם שהעובדה שקשה לכם לא אומרת שאתם גרועים. זה פשוט התפקיד. חייכו והמשיכו קדימה בכוח מלא!

שאלות ותשובות שמסקרנות את כולם

במהלך השנים שאני מדבר על תקציר הספר הזה עם לקוחות, עולות תמיד אותן שאלות מעניינות. ריכזתי לכם את התשובות הכי טובות שלי שיעשו לכם סדר בראש.

האם הספר הזה מתאים רק למנכ"לים של חברות הייטק?

ממש לא! למרות שבן הורוביץ מגיע מעולמות הטכנולוגיה ועמק הסיליקון, הבעיות שהוא מתאר הן אוניברסליות לחלוטין. מפיטורי עובדים ועד בניית תרבות ארגונית – הכלים שלו רלוונטיים גם למי שמנהל מוסך, סוכנות ביטוח או רשת מסעדות. בני אדם הם בני אדם בכל תעשייה.

האם קריאת הספר הזה מחליפה תואר במנהל עסקים?

לא הייתי אומר "מחליפה", אבל היא בהחלט נותנת משהו שאף אוניברסיטה לא מלמדת. באקדמיה לומדים מודלים מושלמים על נייר. הספר הזה מלמד אתכם מה לעשות כשהנייר נקרע לכם בפרצוף ועולה באש. זה ההשלמה הקריטית ביותר לכל תיאוריה עסקית.

למה הורוביץ מתעקש לצטט שירי ראפ בתחילת כל פרק?

זה החלק המקסים והאותנטי בו! מעבר לזה שהוא מעריץ מושבע של הז'אנר, שורות משירי ראפ מתארות לרוב מאבק, הישרדות, צמיחה מלמטה והתמודדות עם משברים. זה מסתנכרן בצורה מושלמת, ולעתים מצחיקה ממש, עם עולם העסקים האכזרי.

מה החלק הכי קשה לעיכול בקריאת הספר?

ללא ספק, החלקים שבהם הוא מסביר בדיוק למה לפעמים צריך לפטר חברים קרובים או מנהלים שהיו נאמנים לכם מתחילת הדרך, פשוט כי הם כבר לא מסוגלים למשוך את העגלה כשהחברה גדלה. זה כואב לקרוא, אבל זה נכון ברמה כואבת.

האם כדאי לתת לעובדים שלי לקרוא את הספר?

זו שאלה טריקית. מצד אחד, זה יכול לייצר אצלם המון אמפתיה לקשיים שאתם עוברים כמנהלים. מצד שני, זה חושף קצת את מאחורי הקלעים הכאוטיים של הניהול. ההמלצה שלי? תנו אותו למנהלי הביניים שלכם, זה ישדרג אותם משמעותית.

כמה זמן לוקח לקרוא אותו?

הספר כתוב בצורה כל כך קולחת, שוטפת ומלאת סיפורים אישיים שמרגישים כמו סרט אקשן. סביר להניח שתסיימו אותו בתוך כמה ימים, או כמה שבועות אם תקראו פרק קטן לפני השינה (למרות שהוא קצת ממריץ, אז היזהרו עם שעות הקריאה!).

סיכום אופטימי (כי בסוף תמיד יהיה טוב!)

אם הגעתם עד לכאן, אתם כבר חלק מאחוז קטן מאד של אנשים שבאמת מוכנים להתעמת עם המציאות הניהולית.

סיכום הספר "הצד הקשה של הדברים הקשים" מזכיר לנו משהו חשוב מאין כמוהו: מאחורי כל סיפור הצלחה פוטוגני, מסתתר מסע רצוף במהמורות, טעויות, דמעות ורגעים של כמעט-שבירה.

וזה בדיוק מה שהופך את ההצלחה לכל כך מתוקה.

בן הורוביץ לא כתב את הספר הזה כדי להפחיד אתכם או לרפות את ידיכם. ההפך הוא הנכון.

הוא כתב אותו כדי שתדעו שכאשר הכל נראה שחור, וכשאתם בטוחים שאתם המנהלים הכי גרועים בעולם – אתם בעצם פשוט עוברים את טקס החניכה של הגדולים מכולם.

אז קחו נשימה עמוקה, שתו איזה קפה טוב, וצאו לכבוש את המטרות שלכם. הקשיים יהיו שם, אבל עכשיו – אתם לגמרי מוכנים להסתכל להם בלבן של העיניים ולנצח.