ספרים על פילוסופיה שכדאי לכם לקרוא: המסע המעורר אל תוך המוח שלכם
בואו נודה באמת, בינינו לבין עצמנו.
המילה "פילוסופיה" עושה להרבה אנשים פריחה קלה. היא מיד מעלה לנו לראש תמונה מטושטשת של גברים קשישים ביוון העתיקה.
כאלה שלובשים סדינים לבנים שנקראים טוגה, שותים יין אדום מכדים מוזרים, ומדברים במשפטים כל כך ארוכים עד שאפילו הם שוכחים איך המשפט התחיל.
אבל האמת? המציאות רחוקה מזה שנות אור, והיא הרבה יותר מרגשת ממה שסיפרו לכם בשיעורי היסטוריה.
לאחר אינספור שעות של קריאה, ניתוח, והתעמקות באלפי עמודי הגות (כן, גם אני שברתי את השיניים בהתחלה), אני יכול להבטיח לכם דבר אחד בוודאות.
פילוסופיה היא לא מקצוע נשגב ששייך רק לאקדמאים שיושבים במגדל שן ומלטפים את הסנטר.
מדובר בכלי הכי פרקטי, חריף ויישומי שיכול להיות לכם בארגז הכלים של החיים.
היא מיועדת בדיוק לכם. לאנשים שנוסעים בפקקים, שמנסים להבין איך מאזנים בין קריירה תובענית לחיים אישיים, או שפשוט יושבים לפעמים בערב על הספה ותוהים "על מה בעצם כל המהומה פה?".
הטקסטים האלה נועדו לעשות לכם סדר בראש, לתת לכם פרופורציות, ולהעניק לכם שלווה נפשית שאף אפליקציית מדיטציה לא תצליח לתת.
במאמר הזה, שאני כותב במיוחד עבורכם, קוראי מגזין הספרים ליברו (Livro), אנחנו הולכים לצאת למסע משותף.
לא נדבר פה במושגים מסובכים בגרמנית, ולא נזרוק מילים לועזיות רק כדי להישמע חכמים.
ריכזתי עבורכם את יצירות המופת הכי נגישות, מסקרנות ומשנות חיים שנכתבו אי פעם.
ספרים שיגרמו לכם לחייך, לחשוב, ובעיקר – לא יגרמו לכם להירדם מול העמוד הראשון.
אם אי פעם רציתם לטעום מעולם ההגות אבל פחדתם מטקסטים כבדים, הגעתם בדיוק למקום הנכון.
מבטיח לכם שעד סוף הקריאה, יהיו לכם לפחות שלושה ספרים בעגלת הקניות הוירטואלית שלכם, ורצון עז להתחיל לקרוא.
מוכנים לצאת לדרך? קחו כוס קפה, ובואו נתחיל.
1. הקיסר הרומי שילמד אתכם איך לא להתרגש מבוסים מעצבנים?
תחשבו רגע על התפקיד הכי מלחיץ שאתם יכולים לדמיין.
מנכ"ל של חברת הייטק? נשיא של מדינה גדולה? אבא לשלישיית מתבגרים?
עכשיו, תכפילו את זה בערך באלף. זה היה התפקיד של מרקוס אורליוס.
הוא היה קיסר האימפריה הרומית, האיש החזק ביותר בעולם בתקופתו, ועדיין, הוא מצא את עצמו מתמודד עם אותן בעיות שאנחנו מתמודדים איתן היום: אנשים כפויי טובה, לחץ, חרדות, ופחד מהעתיד.
הספר שלו, "מחשבות לעצמי" (Meditations), הוא כנראה מסמך העזרה העצמית העתיק והטוב ביותר בהיסטוריה האנושית.
מה שמדהים בספר הזה הוא שהוא מעולם לא נועד לפרסום.
זהו למעשה היומן האישי של הקיסר, שבו הוא כתב לעצמו תזכורות איך להיות אדם טוב יותר, רגוע יותר, ושליו יותר.
כשאני קורא ביומן הזה (והוא מונח דרך קבע על שידת הלילה שלי), אני נדהם בכל פעם מחדש עד כמה הטקסט הזה, שנכתב באוהל צבאי לאור נר, רלוונטי לעידן הסמארטפונים.
הטריק הסודי של הסטואיקנים שעובד גם בשנות האלפיים
מרקוס אורליוס היה אחד הנציגים הבולטים של הפילוסופיה הסטואית.
העיקרון המרכזי של הסטואיות הוא כל כך פשוט, עד שזה כמעט מצחיק כמה קשה לנו ליישם אותו.
הוא מחלק את העולם לשני דברים בלבד: דברים שיש לנו שליטה עליהם, ודברים שאין לנו שליטה עליהם.
- דברים שאין לנו שליטה עליהם: מזג האוויר, הפקקים באיילון, מה אנשים אחרים חושבים עלינו, וכמה מהר הקופאית בסופר מעבירה את המוצרים.
- דברים שיש לנו שליטה עליהם: המחשבות שלנו, התגובות שלנו, והפעולות שלנו.
הספר הזה ילמד אתכם, בצורה הכי אלגנטית שיש, להפסיק לבזבז אנרגיה על הקטגוריה הראשונה, ולהשקיע את כל המאמצים שלכם בקטגוריה השנייה.
ברגע שאתם מפנימים את זה, החיים הופכים להיות משחק הרבה יותר קל.
אתם תפסיקו להתרגש כמישהו חותך אתכם בכביש, ותתחילו פשוט לחייך ולהמשיך הלאה. קסם של ממש.
2. איך מכתב מסתורי מנערה אלמונית הפך ללהיט של כל הזמנים?
אם מישהו היה אומר לכם שספר פילוסופיה של מעל 500 עמודים יכבוש את רשימות רבי המכר בעולם, סביר להניח שהייתם מגחכים.
אבל זה בדיוק מה שקרה עם "עולמה של סופי" מאת הסופר הנורווגי יוסטיין גורדר.
הספר הזה הוא כנראה תרופת הפלא הטובה ביותר למי שחושש מפילוסופיה.
הוא מתחיל בצורה הכי מסקרנת שיש: נערה בת 14 בשם סופי אמונדסן חוזרת מבית הספר ומוצאת בתיבת הדואר שלה מעטפה מסתורית.
בתוך המעטפה יש פתק ועליו כתובה רק שאלה אחת קצרה: "מי את?".
מיד לאחר מכן מגיע פתק נוסף עם השאלה: "מאין נברא העולם?".
למה זה הספר המושלם למתחילים? (ובכלל)
מתוך הניסיון שלי בהדרכה ובמתן המלצות קריאה למאות אנשים, זהו תמיד "ספר השער" שאני ממליץ עליו.
הגאונות של יוסטיין גורדר היא שהוא עוטף את כל ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית בתוך עלילת מתח סוחפת.
אתם לא סתם קוראים סיכומים משעממים על הוגים שונים. אתם עוברים מסע יחד עם סופי.
סוקרטס, אפלטון, אריסטו, דקארט, קאנט – כולם מופיעים שם, אבל בשפה כל כך קולחת ובהירה, עד שאתם מרגישים שאתם קוראים מותחן איכותי ולא ספר עיון.
זה ספר שיגרום לכם להסתכל על השמיים בלילה ולשאול שאלות שמזמן שכחתם לשאול, שאלות שהיו לנו כשהיינו ילדים והלכו לאיבוד בתוך שגרת תשלום החשבונות והמיילים מהעבודה.
הוא מחזיר את הפליאה לחיים, וזה, חברים, שווה כל עמוד.
3. האם אפשר למצוא את משמעות החיים ב-150 עמודים בלבד?
הבטחתי לכם תוכן חיובי, אופטימי ומאיר עיניים, וכשאנחנו מדברים על אופטימיות אמיתית ועמוקה – אי אפשר שלא להזכיר את ויקטור פרנקל.
הספר שלו, "האדם מחפש משמעות", הוא לא פחות מיצירת מופת מכוננת.
פרנקל היה פסיכיאטר ונוירולוג וינאי מבריק, שמצא את עצמו בנסיבות הקשות ביותר שאפשר לדמיין במלחמת העולם השנייה.
אבל אל תטעו – זה לא ספר מדכא. להפך.
זהו כנראה המסמך הכי מעצים, מרגש ומלא תקווה שנכתב במאה העשרים.
פרנקל הבין שם, בתוך התהום, אמת פילוסופית עמוקה ששינתה את פני הפסיכולוגיה לנצח: האדם לא מונע רק מדחפים של עונג (כפי שטען פרויד), אלא מהרצון העמוק למצוא משמעות בחייו.
הכוח המוחלט לבחור את התגובה שלנו
אם יש משפט אחד מהספר הזה שמלווה אותי בכל יום מחדש, הוא זה שמדבר על החירות האחרונה של האדם.
פרנקל מסביר שאפשר לקחת מהאדם הכל: את הרכוש שלו, את התואר שלו, ואפילו את החופש הפיזי שלו.
אבל אי אפשר לקחת ממנו דבר אחד: את החופש לבחור איך להגיב למצב שבו הוא נמצא.
הגישה הזו, שנקראת "לוגותרפיה", היא סוג של פילוסופיה יישומית טהורה.
היא אומרת לנו שגם כשאנחנו מתמודדים עם אתגרים יומיומיים – פיטורים מהעבודה, משבר בזוגיות, או סתם תקופה של חוסר ודאות – אנחנו לא קורבנות של הנסיבות.
יש לנו את הכוח לבחור איזו משמעות אנחנו יוצקים לתוך המצב הזה.
זהו ספר חובה, לא פחות מזה. הוא נקרא בנשימה אחת, והוא משאיר חותם בנפש לעשרות שנים קדימה.
4. למה התיאוריה של אפלטון כל כך מזכירה את הפיד שלכם באינסטגרם?
בואו ניקח רגע קפיצה אחורה בזמן, אל הקלאסיקה של הקלאסיקות: "המדינה" של אפלטון.
אני יודע מה עובר לכם בראש: "הבטחת ספרים קלילים, מה אתה מביא לנו עכשיו ספר שנכתב לפני יותר מ-2,300 שנה?".
אבל חכו רגע, אל תברחו. יש פה משהו מדהים.
בתוך הספר הזה, יש פרק אחד שנקרא "משל המערה". וזה, כנראה, הטקסט הפילוסופי הכי רלוונטי לחיים המודרניים שלנו.
אפלטון מתאר קבוצת אנשים שכלואה בתוך מערה מאז שנולדו. הם קשורים, ויכולים להסתכל רק על הקיר שמולם.
מאחוריהם יש מדורה, ואנשים עוברים שם עם חפצים, כך שעל הקיר מוקרנים צללים.
מבחינת האנשים הכלואים, הצללים האלה הם המציאות. הם לא מכירים שום דבר אחר. הם נותנים לצללים שמות, מנתחים אותם, וחיים סביבם.
הגיע הזמן לצאת מהמערה אל האור המציאותי
עכשיו, תעצרו רגע ותחשבו על זה.
כמה זה שונה ממה שאנחנו עושים כשאנחנו גוללים בפיד של הרשתות החברתיות במשך שעות?
אנחנו מסתכלים על מסך מלבני (הקיר במערה), רואים תמונות מעובדות, חיים נוצצים של אנשים אחרים (הצללים), ונוטים לחשוב שזו המציאות האמיתית.
אפלטון מזמין אותנו לעשות דבר אמיץ: להשתחרר מהכבלים, להסתובב אחורה, ולצאת מהמערה אל אור השמש.
זה תהליך כואב לפעמים (כמו להתרגל לאור חזק אחרי שהיינו בחושך), אבל רק שם, בחוץ, נמצאת האמת.
קריאה ב"המדינה" היא חוויה אינטלקטואלית ממריצה. היא מלמדת אותנו להטיל ספק במה שמציגים לנו, לחפש עומק, ולא להסתפק בגרסה השטוחה של המציאות. זה פשוט גאוני.
5. האם אופנועים ישנים יכולים ללמד אותנו משהו על הנפש שלנו?
הנה ספר שהוא באמת יציאה מרעננת מהקופסה, וספר שעליו אפשר לומר בביטחון מלא שהוא ישנה את האופן שבו אתם מסתכלים על העולם החומרי.
מדובר על "זן ואמנות אחזקת האופנוע" מאת רוברט מ. פירסיג.
הכותרת עצמה היא טיזר נפלא, כי הספר הזה עוסק בזן בערך כמו שהוא עוסק באופנועים – כלומר, הרבה, אבל גם בכלל לא.
העלילה מתארת מסע של אב ובנו על אופנוע ברחבי ארצות הברית.
אבל המסע הפיזי הוא רק תירוץ למסע פילוסופי מרתק אל תוך מושג אחד קטן ומתעתע: "איכות" (Quality).
השילוב המנצח שבין רומנטיקה לטכנולוגיה קרה
פירסיג מחלק את העולם לשני סוגים של אנשים (או יותר נכון, לשתי דרכי חשיבה).
הגישה ה"רומנטית" – אנשים שאוהבים לראות את התמונה הגדולה, ליהנות מהרוח בשיער, ולא רוצים לדעת איך המנוע עובד כי זה "הורס את הקסם".
והגישה ה"קלאסית" – אנשים שרוצים לנתח כל דבר, להבין את המכניקה, לפרק את המנוע לחלקים הקטנים ביותר ולהרכיב מחדש.
הטענה המבריקה של הספר היא שחיים מלאים באמת דורשים את השילוב של שניהם.
פירסיג מלמד אותנו שאפשר למצוא "זן" ושלווה רוחנית גם בתוך פעולות טכניות ויומיומיות, כמו כיוון שסתומים במנוע או אפילו שטיפת כלים במטבח.
הכל תלוי במידת תשומת הלב והאכפתיות שאנחנו מכניסים לפעולה. כשאתם קוראים את הספר הזה, אתם לפתע מבינים שאין באמת נתק בין העולם הרוחני לעולם הטכנולוגי שאנחנו חיים בו.
זו תובנה שמשחררת המון מתח מודרני שאנחנו נושאים על הכתפיים שלנו.
6. מה אם אגיד לכם שמותר לכם להיות קצת פחות נחמדים לכולם?
אנחנו חיים בעידן שבו כולם רוצים לרצות את כולם. אנחנו מחפשים לייקים, אישורים, טפיחות על השכם, ומפחדים פחד מוות ממה שאנשים יגידו עלינו.
לתוך הקלחת הזו בדיוק נכנס ספר שהפך לסנסציה עולמית בשנים האחרונות: "האומץ לא להיות נאהב" מאת איצ'ירו קישימי ופומיטקה קוגה.
זהו ספר שנכתב במתכונת של דיאלוג (בדיוק כמו הדיאלוגים של סוקרטס), בין פילוסוף חכם לבין צעיר ציני וממורמר.
הספר מבוסס על הפסיכולוגיה של אלפרד אדלר (שהיה קולגה של פרויד, אבל בחר בדרך שונה לחלוטין).
ההבטחה של הספר חצופה למדי: כל הבעיות שלכם הן בעיות של מערכות יחסים, ואתם יכולים לשנות את החיים שלכם ברגע זה ממש.
הפסיכולוגיה העוצמתית שמשחררת אותנו מכבלי העבר
הקונספט המהפכני ביותר בספר נקרא "הפרדת המשימות".
הפילוסוף מסביר לצעיר שאנחנו סובלים כי אנחנו מתערבים במשימות של אנשים אחרים, או נותנים לאחרים להתערב במשימות שלנו.
למשל, המשימה שלי היא לכתוב את הטקסט הזה בצורה הטובה ביותר, לעבוד בעבודה שלי נאמנה, ולחיות את חיי לפי הערכים שלי.
האם מישהו אחר יאהב את זה? האם הוא יעריך אותי? זו המשימה שלו, לא שלי. אין לי שום שליטה על זה, ולכן אסור לי לבסס את האושר שלי על זה.
כשהבנתי את העיקרון הזה, הרגשתי כאילו שק של אבנים ירד לי מהגב.
הספר הזה מעניק לכם את האומץ – כפשוטו – להיות מי שאתם, בלי להתנצל, ומבלי לנסות לרצות אף אחד חוץ מאת המצפון שלכם.
הוא קליל לקריאה, קצבי, ומלא בתובנות שמעלות חיוך גדול של שחרור.
7. נחמות הפילוסופיה: כשאלן דה בוטון הופך לפסיכולוג האישי שלכם
אם יש אדם אחד בעולם שיודע להנגיש פילוסופיה להמונים בצורה אלגנטית, שנונה ומלאת חן, זהו אלן דה בוטון.
בספרו המופלא "נחמות הפילוסופיה", הוא לוקח שישה פילוסופים גדולים מההיסטוריה, והופך אותם ליועצים אישיים עבור שש בעיות יומיומיות מאוד שיש לכולנו.
הגישה שלו כל כך מרעננת, כי היא מורידה את ההוגים הגדולים מהפדסטל שלהם, ומושיבה אותם איתנו בסלון לכוס תה.
מרגישים שאין לכם מספיק כסף? אפיקורוס יסביר לכם למה עושר לא קשור לאושר, ומה באמת יביא לכם שמחה אמיתית (רמז: זה בחינם).
סובלים משברון לב? ארתור שופנהאואר, הפסימיסט הדגול, ינחם אתכם בדרכו המוזרה והצינית, ויסביר לכם למה אתם לא אשמים שהאהבה נגמרה.
תרופת הרגעה אינטלקטואלית על מדף הספרים
מרגישים חוסר ביטחון או תחושת נחיתות? דה בוטון מגייס את סוקרטס כדי להסביר לכם למה זה בכלל לא משנה שכולם סביבכם חושבים אחרת מכם.
הספר הזה בנוי בצורה פשוט גאונית. הוא קריא, מלא בהומור בריטי דק, ומשלב אנקדוטות מחייהם האישיים של הפילוסופים עצמם.
פתאום אתם מגלים שגם הם היו בני אדם, גם להם היו צרות, והם השתמשו בשכל שלהם כדי להתגבר עליהן.
זו קריאה שמשאירה אותך בתחושה של חיבוק אינטלקטואלי – הבנה עמוקה שהצרות שלנו הן אוניברסליות, ושיש לרוח האנושית דרכים נהדרות להתמודד איתן.
אם אתם מחפשים מתנה מושלמת לעצמכם או לחבר שעובר תקופה קצת מבולבלת, הספר הזה הוא בול פגיעה.
8. הטיפים המנצחים שלי: איך תכלס קוראים פילוסופיה בלי לקבל כאב ראש?
מתוך הניסיון המקצועי שלי, ואחרי שראיתי לא מעט אנשים מתייאשים בעמוד 15 של ספרי הגות, אספתי עבורכם כמה כללי זהב פשוטים.
הכללים האלה יהפכו את חווית הקריאה שלכם ממטלה למסע תענוגות אמיתי.
- תורידו הילוך: ספרי פילוסופיה הם לא רומן מתח שקוראים בנשימה אחת. זה בסדר גמור לקרוא חמישה עמודים, לסגור את הספר, וללכת לחשוב עליהם בזמן שאתם שוטפים כלים. תנו למילים לחלחל.
- קראו עם עיפרון ביד: אל תפחדו לקשקש על הספר. תמרקרו משפטים חזקים, תכתבו הערות בצד, תתווכחו עם הסופר בשוליים. הפכו את הספר לשלכם.
- דלגו חופשי: נתקעתם בפרק שמנתח מושג טכני מדי? זה לא מבחן בגרות. פשוט דלגו לפרק הבא. המטרה היא לקבל השראה, לא להוציא תואר אקדמי.
- חפשו את הרלוונטיות אליכם: בכל פעם שאתם קוראים רעיון פילוסופי, תשאלו את עצמכם: "איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלי? בעבודה שלי? בזוגיות שלי?". ברגע שתמצאו את החיבור האישי, הטקסט יקום לתחייה.
9. רגע לפני סיום: 6 שאלות ותשובות שוודאי מתרוצצות לכם בראש כרגע
כדי לוודא שאתם יוצאים מהמאמר הזה מצוידים בכל הידע שאתם צריכים, ריכזתי את השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאל שוב ושוב על קריאת פילוסופיה. הנה התשובות הכי כנות שלי.
- האם חובה לקרוא ספרי פילוסופיה לפי סדר כרונולוגי של ההיסטוריה?
ממש לא! אין שום צורך להתחיל ביוון העתיקה ולהתקדם לאט לאט למאה העשרים. אפשר ומומלץ לקפוץ לפי תחומי העניין שלכם. ספרים כמו 'עולמה של סופי' עושים לכם את הסדר הכרונולוגי ממילא, אז אתם יכולים פשוט לבחור ספר שמדבר ללב שלכם באותו רגע. - אני קורא לאט. האם ספרי פילוסופיה יתסכלו אותי?
להפך. קריאה איטית היא יתרון עצום בפילוסופיה. אלו טקסטים שנועדו לקריאה מדודה, לעיכול איטי ולמחשבה מעמיקה. הרבה אנשים שקוראים מהר מתקשים עם פילוסופיה, כי הם מפספסים את הניואנסים. קצב איטי הוא בדיוק מה שהרופא הפילוסוף רשם עבורכם. - האם צריך רקע קודם כדי להבין את הספרים שהמלצת עליהם?
אפס רקע קודם. כל הספרים ברשימה הזו נבחרו בקפידה בדיוק מתוך המחשבה הזו – הם נגישים, ברורים, ומסבירים את עצמם בצורה פנומנלית. הם נכתבו עבור הקהל הרחב ולא עבור חוקרים באוניברסיטה. - האם קריאת פילוסופיה עלולה להכניס אותי לדיכאון או למשבר קיומי?
המיתוס הגדול ביותר הוא שפילוסופים הם אנשים מדוכאים. המטרה של הפילוסופיה העתיקה הייתה לספק ריפוי לנפש ('תרפיה של הנפש', כפי שקראו לזה היוונים). הספרים הללו יתנו לכם פרופורציות, כלים פרקטיים להתמודדות עם קשיים, והרבה מאוד אופטימיות. הם יעשו אתכם שמחים ורגועים יותר. - מה עדיף – לקרוא את המקור או לקרוא ספרים שמסכמים פילוסופיה?
שניהם מצוינים. למתחילים, אני תמיד ממליץ לשלב. ספרים של אלן דה בוטון או יוסטיין גורדר הם פנטסטיים כדי לקבל את התמונה הגדולה. אחרי שתתאהבו בהוגה מסוים בזכותם, יהיה לכם הרבה יותר כיף לגשת לטקסט המקורי שלו. - איך אפשר לזכור את כל מה שקוראים בספר פילוסופיה?
הסוד הוא לא לנסות לזכור הכל. כפי שאמר הפילוסוף ראלף וולדו אמרסון: 'אני לא יכול לזכור את הספרים שקראתי יותר מאשר את הארוחות שאכלתי, ועדיין, הם אלו שבנו אותי'. קחו איתכם תובנה אחת או שתיים מכל ספר שיהפכו למנטרה שלכם – זה כל מה שצריך כדי ליצור שינוי עמוק וחיובי בחיים.
המסע החדש שלכם למחוזות המחשבה רק מתחיל כאן
אם הגעתם עד לכאן, סימן שמשהו בתוככם צמא לידע, למשמעות, ולזוויות הסתכלות חדשות על החיים היפים שלנו.
ואני חייב להגיד לכם – זו התחלה של הרפתקה נפלאה.
פילוסופיה היא לא רק מילים מודפסות על דף; היא דרך חיים, היא נקודת מבט, והיא בעיקר הזמנה לפקוח את העיניים ולראות את העולם בצבעים עזים יותר.
הספרים שסקרנו כאן הם רק קצה הקרחון של אוצר אנושי אדיר שמחכה שתגלו אותו.
אני מזמין אתכם לבחור את הספר שהכי קרץ לכם מהרשימה הזו, למזוג לעצמכם כוס משקה אהוב, לפנות שעה של שקט בערב, ולצלול פנימה.
אין לי ספק שהרעיונות שתפגשו שם ימשיכו להדהד בראשכם הרבה אחרי שתסגרו את הכריכה האחרונה.
קריאה נעימה, מעשירה ומלאת גילויים!