בלוג

יש משהו כמעט קסום ברגע הזה שבו אתם מסיימים לכתוב את המילה האחרונה בספר שלכם. זה רגע של אופוריה טהורה. אבל אז, שנייה אחרי שהשמפניה נגמרת, מכה בכם המציאות: איך לעזאזל הופכים את קובץ הוורד העייף הזה, שערכתם מיליון פעם, לספר דיגיטלי נוצץ שיעבוד מושלם בכל אפליקציה? אם הגעתם לכאן, קוראי מגזין Livro (ליברו) היקרים, כנראה שכבר הבנתם ששמירה פשוטה כ-PDF היא לא הפתרון. אחרי שנים של עבודה מאחורי הקלעים של תעשיית ההוצאה לאור הדיגיטלית, ואינספור קבצים שבורים שתיקנתי באישון לילה, החלטתי שהגיע הזמן לשים את כל הקלפים על השולחן. המדריך הזה הולך לקחת אתכם יד ביד, מנקודת ההתחלה ועד לרגע שבו הספר שלכם ינחת בחנויות הדיגיטליות ויעשה לכם הרבה כבוד. תכינו את הקפה, אנחנו צוללים לעומק.

אם חשבתם שהוצאת ספר דיגיטלי בעברית זה פשוט ללחוץ על "שמור בשם" – צפויה לכם הפתעה. אבל אל דאגה, זו הולכת להיות הפתעה טובה.

העולם הדיגיטלי שינה את חוקי המשחק, והיום כל אחד יכול להיות מו"ל של עצמו. אבל כדי לעשות את זה נכון, כדי לשדר מקצוענות אמיתית שלא נופלת מהוצאות הספרים הגדולות ביותר, צריך להבין את השפה שבה קוראי הספרים האלקטרוניים מדברים.

7 סודות שאף אחד לא סיפר לכם על קבצי Epub (ולמה כדאי לשכוח מ-PDF)

בואו ננפץ את המיתוס הגדול ביותר בתעשייה כבר עכשיו. קובץ PDF הוא נפלא אם אתם רוצים להדפיס מסמך או לשלוח חשבונית. אבל עבור קריאת ספר? זה בערך כמו לנסות לאכול מרק עם מזלג. זה אפשרי, אבל זה הולך להיות מאוד מתסכל.

הקסם האמיתי של פורמט ה-Epub טמון במושג שנקרא "טקסט זורם" (Reflowable Text). מה זה אומר בתכלס?

זה אומר שהטקסט שלכם חי, נושם ומתאים את עצמו באופן אוטומטי למסך של הקורא. סבתא שלכם רוצה לקרוא את הרומן ההיסטורי שלכם באייפד עם פונט בגודל של שלטי חוצות? אין בעיה, הטקסט יסתדר מחדש, שבירות השורות ישתנו, והכל ייראה מושלם.

לעומת זאת, PDF הוא כמו תמונה קפואה. אם המסך קטן, הקורא יצטרך לעשות זום פנימה והחוצה כמו משוגע, להזיז את המסך ימינה ושמאלה, ובסוף פשוט יתייאש ויעבור לספר אחר. ואנחנו הרי רוצים שהם יקראו עד הסוף, נכון?

פורמט Epub הוא למעשה תקן בינלאומי פתוח. הוא התקן הרשמי של עולם הספרות הדיגיטלית.

כמעט כל חנות ספרים בעולם, מאפל דרך גוגל ועד לחנויות הישראליות המובילות, דורשת קובץ Epub. גם אמזון, שבעבר התעקשה על פורמטים משלה, כבר עברה לעבוד מאחורי הקלעים עם קבצי Epub כבסיס ההמרה שלה.

אז למה הקידוד בעברית תמיד מרגיש כמו מבחן הישרדות?

שפות שנכתבות מימין לשמאל (RTL – Right to Left) תמיד היו הילד החורג של עולם הטכנולוגיה. המחשבים, מה לעשות, חושבים משמאל לימין.

כשמייצרים Epub בעברית, האתגר הוא לא רק להפוך את כיוון האותיות. האתגר הוא לדאוג שסימני הפיסוק לא יקפצו לתחילת המשפט, שהספר ייפתח בצד הנכון (כמו ספר עברי אמיתי ולא כמו מנגה יפנית), ושהתוכן עניינים יבין איפה אנחנו נמצאים.

אבל האמת היא, שברגע שמבינים את "שפת הסוד" של הקידוד הזה, זה הופך למשחק ילדים. הכל מתחיל ונגמר בכמה שורות קוד פשוטות שאנחנו נלמד להכיר מקרוב בהמשך. כשעושים את זה נכון, התחושה של לפתוח את הספר שלכם באפליקציה ולראות עברית מיושרת, נקייה ומושלמת – היא פשוט ממכרת.

3 חוקי הברזל להכנת קובץ הוורד שלכם (הטעות כאן תעלה לכם ביוקר)

תשעים אחוז מהבעיות שיש לאנשים עם קבצי Epub מתחילות הרבה לפני שהם בכלל מגיעים לתוכנת ההמרה. הן מתחילות בקובץ ה-Word (או ה-Google Docs) שלהם.

כדי לייצר Epub נקי, אנחנו חייבים להבין שתוכנת ההמרה היא טיפשה. היא לא יודעת שזה פרק חדש רק בגלל שעשיתם את הטקסט גדול יותר ומודגש. היא צריכה שתגידו לה את זה בשפה שלה.

חוק ראשון: תשכחו ממקש הרווח והאנטר כמייצרי עיצוב.

רוצים להתחיל עמוד חדש? אל תלחצו עשרים פעם על Enter עד שהטקסט עובר לעמוד הבא. ברגע שתמירו את זה ל-Epub, התוכנה תתרגם את זה ל-20 שורות ריקות וחסרות פשר שייהרסו לקורא את החוויה. השתמשו תמיד ב"מעבר עמוד" (Page Break).

רוצים להזיח את השורה הראשונה בפסקה? לעולם אל תשתמשו ברווחים או ב-Tab. השתמשו בהגדרות הפסקה של וורד כדי ליצור הזחה אוטומטית.

סגנונות (Styles) או לא להיות: סוד הקסם של המקצוענים

זה הסעיף הכי חשוב במדריך הזה, אל תדלגו עליו.

כל מי שעובד בתעשייה יודע שהסוד לספר דיגיטלי מושלם הוא שימוש נכון ב"סגנונות" של Word.

במקום לסמן כותרת של פרק, להגדיל את הפונט ל-18 ולעשות Bold, אתם חייבים להשתמש בחלונית ה-Styles ולסמן את הכותרת כ-"Heading 1" (או כותרת 1).

• כותרת הספר: תוגדר כ-Title.
• שם הסופר: יוגדר כ-Subtitle או כסגנון ייעודי.
• שמות הפרקים: יוגדרו תמיד כ-Heading 1.
• כותרות משנה (אם יש, למשל בספרי עיון): יוגדרו כ-Heading 2.
• גוף הטקסט: יוגדר כ-Normal או Body Text.

למה זה כל כך קריטי? כי כשנהפוך את הקובץ ל-Epub, התוכנה תסרוק את המסמך. כל מה שמוגדר כ-Heading 1 יהפוך אוטומטית לפרק חדש, ויוכנס באופן אוטומטי לתוכן העניינים של הספר. הופס! חסכתם לעצמכם שעות של עבודה שחורה.

ארגז הכלים הסודי: 4 תוכנות שישנו לכם את החיים

אז הקובץ שלנו מוכן, נקי, ועובד עם סגנונות. עכשיו אנחנו צריכים להמיר אותו. יש לא מעט כלים בחוץ, חלקם חינמיים וחלקם עולים הון. בואו נעשה סדר ונבין מה באמת עובד עבור השפה העברית.

חשוב לי להבהיר: אין תוכנה אחת שעושה קסמים בלחיצת כפתור כשמדובר בעברית. תמיד נצטרך קצת "ללכלך את הידיים".

1. Calibre (קליבר) – סוס העבודה החינמי:
תוכנה ותיקה, אהובה, וחופשית לחלוטין. היא מצוינת בלקחת קובץ וורד ולהמיר אותו ל-Epub. היא קצת מסורבלת למראה, מזכירה תוכנות משנות התשעים, אבל המנוע שלה חזק מאוד. עם זאת, ההמרה שלה לא תמיד מושלמת לעברית מתוך הקופסה, והיא מייצרת לא מעט קוד "מלוכלך" שצריך לנקות אחר כך.

2. Adobe InDesign (אינדיזיין) – המפלצת המקצועית:
התוכנה שבה משתמשים המעמדים המקצועיים ביותר בישראל. היא מאפשרת שליטה אבסולוטית בטיפוגרפיה. אם הספר שלכם גם מודפס וגם יוצא בדיגיטל, זו כנראה התחנה שלכם. אבל… פלט ה-Epub שלה בעברית דורש לעיתים קרובות התערבות כירורגית לאחר הייצוא כדי שיעבוד חלק בכל המכשירים. והיא גם דורשת מנוי חודשי לא זול בכלל.

3. Vellum / Atticus – החלום האמריקאי (ושברו):
בחו"ל, סופרי אינדי נשבעים בתוכנות האלה. הן עושות ספרים יפהפיים בלחיצת כפתור. הבעיה? הן לא תומכות בעברית ובכתיבה מימין לשמאל בשום צורה. נכון להיום, תשכחו מהן.

בואו נדבר קצת על Sigil – החבר הכי טוב שלכם מהיום והלאה

אם יש תוכנה אחת שאתם חייבים להכיר, זו סיגיל (Sigil). גם היא חינמית (בקוד פתוח), אבל בניגוד לקליבר, היא לא תוכנת המרה אוטומטית – היא עורך Epub טהור.

היא מאפשרת לכם לפתוח את קובץ ה-Epub (אחרי שיצרתם אותו בסיסי בוורד או בקליבר), להיכנס פנימה לתוך הקרביים שלו, ולתקן בדיוק את מה שצריך.

עם סיגיל, אתם יכולים לראות את הקוד בצד אחד, ואת התצוגה המקדימה של הספר בצד שני. זה המקום שבו אנחנו מגדירים לספר שהוא בעברית, מסדרים את המרווחים, ומטמיעים את הפונטים. היא דורשת עקומת למידה קלה, אבל ברגע שתשולטו בה – יהיה לכם כוח על בידיים לחלוטין.

האנטומיה של הספר הדיגיטלי: מה קורה מתחת למכסה המנוע? (מבטיח שזה מרתק)

כדי לשלוט בתוצאה, אנחנו חייבים להבין מה אנחנו בעצם מחזיקים ביד. קובץ Epub הוא בעצם תרמית מבריקה. הוא לא באמת "קובץ" אחד. הוא בסך הכל קובץ Zip ששינו לו את הסיומת!

אל תאמינו לי? קחו קובץ Epub, שנו את הסיומת שלו במחשב ל-.zip, ופתחו אותו. אתם תגלו בפנים תיקיות עם קבצי HTML, תמונות, וקובץ CSS. כן, קראתם נכון: ספר דיגיטלי הוא למעשה אתר אינטרנט קטן שארוז בתוך קופסה.

ברגע שמבינים את זה, הפחד מהטכנולוגיה נעלם.

כל פרק בספר שלכם הוא בעצם עמוד אינטרנט פשוט (קובץ XHTML). העיצוב של הספר נשלט על ידי גיליון עיצוב (CSS), בדיוק כמו אתר במגזין ליברו או בכל מקום אחר ברשת.

שפת העיצוב (CSS) ואיך לגרום לפונט העברי להיראות מיליון דולר

כאן אנחנו מגיעים לנקודת התורפה של הרבה מאוד ספרים דיגיטליים בעברית. הרבה מוציאים לאור מסתמכים על הפונט ברירת המחדל של מכשיר הקריאה.

אפל תציג פונט אחד, גוגל פונט אחר, ואפליקציות צד שלישי יציגו איזה אריאל או טאהומה משעמם שיוציא את כל החשק לקרוא שירה או פרוזה מוקפדת.

הסוד המקצועי? להטמיע את הפונט בתוך קובץ ה-Epub.

אבל שימו לב! אתם חייבים להשתמש בפונטים שיש לכם רישיון דיגיטלי עבורם, או בפונטים חינמיים (כמו אלו של גוגל פונטס – Frank Ruhl Libre, Assistant, וכו'). אם קניתם פונט לדפוס, הרישיון בדרך כלל לא מכסה ספרים דיגיטליים.

בקובץ ה-CSS שלנו, אנחנו פשוט כותבים הוראה פשוטה שאומרת למכשיר: "היי, תתעלם מהפונטים המשעממים שלך. תשתמש בפונט המהמם ששמתי לך בתוך התיקייה".

טיפ של מקצוענים: תמיד תוסיפו את ההגדרה dir="rtl" לתגית ה-HTML בכל קובץ וקובץ בתוך הסיגיל. זה מה שאומר למכשיר באופן סופי ומוחלט: "זה טקסט בעברית, אל תשחק איתו".

העטיפה הדיגיטלית: 4 טריקים פסיכולוגיים שיגרמו לקוראים להקליק "קנה עכשיו"

אומרים שאל תסתכל בקנקן וגו'. אבל בעולם הדיגיטלי, העטיפה היא הדבר היחיד שמוכר את הספר שלכם.

עיצוב כריכה לספר דיגיטלי שונה לחלוטין מעיצוב כריכה לספר מודפס. בספר מודפס, הקורא מחזיק את הספר, מרגיש את הטקסטורה, ויכול להתעמק בפרטים הקטנים. בדיגיטל? הספר שלכם מוצג כ"תמונה ממוזערת" (Thumbnail) בגודל של בול דואר באפליקציית החנות.

אם הכריכה שלכם לא קריאה כשהיא קטנה, הפסדתם את המכירה.

• קונטרסט זה שם המשחק: צבעים עזים, ניגודיות גבוהה בין הרקע לטקסט.
• טיפוגרפיה בולטת: שם הספר ושם הסופר צריכים להיות ענקיים. אם אי אפשר לקרוא אותם מרחוק – הגדילו אותם.
• פרופורציות נכונות: היחס המומלץ לכריכה דיגיטלית הוא לרוב 1:1.5 או 1:1.6. אמזון, למשל, ממליצים על 2560×1600 פיקסלים.
• בלי גב ספר: ב-Epub אין משמעות לגב הכריכה (החלק האחורי). אנחנו צריכים רק את הפרונט. את התקציר המעולה שכתבתם שמים במטא-דאטה בחנות, לא כתמונה.

שלב הבדיקות (QA): למה 90% מהסופרים העצמאיים נופלים בדיוק כאן?

הנה תרחיש קלאסי: סיימתם, הקובץ נראה פצצה בתוכנת העריכה שלכם, אתם מעלים אותו לחנות, הולכים לישון עם חיוך, וקמים לביקורות של כוכב אחד שאומרות "האותיות הפוכות, אי אפשר לקרוא כלום".

מה קרה? דילגתם על שלב ה-QA (הבטחת איכות).

ספר Epub מתנהג אחרת בכל אפליקציית קריאה. זה קצת כמו דפדפנים של אינטרנט של פעם. מה שעובד ב-Chrome לא תמיד עבד ב-Internet Explorer.

חובה, פשוט חובה, לבדוק את הספר על מכשירים אמיתיים. אל תסמכו רק על תצוגה מקדימה במחשב.

מצעד האפליקציות: איפה חובה לבדוק את הספר שלכם?

יש כמה תחנות חובה לפני שמשחררים את הקובץ לעולם:

1. Apple Books (ספרים באייפד / אייפון): האפליקציה של אפל היא המחמירה ביותר מבחינת תקינות הקוד, אבל היא גם מציגה את העברית בצורה היפה והחלקה ביותר. אם זה עובד שם מושלם, אתם בכיוון הנכון.

2. Google Play Books (אנדרואיד): המנוע של גוגל מגיב לפעמים קצת אחרת לרווחים ולפונטים. חשוב לבדוק איך התוכן עניינים נפתח שם.

3. אפליקציות הקריאה הישראליות (הליקון, עברית, וכו'): אם אתם מתכננים למכור בחנויות המקומיות, תעבירו את הקובץ לאפליקציה שלהם כדי לוודא שאין התנגשות בין הקוד שלכם לקוד של האפליקציה.

4. קוראי ספרים אלקטרוניים (e-ink) כמו קינדל או אוניקס: מסכי הדיו האלקטרוני הם שחור-לבן. ודאו שהכריכה שלכם נראית טוב גם בפורמט הזה ושאין לכם טקסטים צהובים על רקע לבן שפשוט ייעלמו במכשירים האלה.

הגביע הקדוש: איך מפיצים ספר דיגיטלי בעברית ומגיעים לאלפי קוראים?

אז יש לנו קובץ Epub לתפארת מדינת ישראל. הוא תקין, הוא יפהפה, הוא בדוק. מה עכשיו? איך מביאים אותו לקהל הרחב?

בישראל יש אקו-סיסטם ייחודי ומעניין מאוד של הפצה דיגיטלית. בניגוד לארה"ב שבה אמזון שולטת ב-80% מהשוק ביד רמה, הקהל הישראלי התרגל לקנות בחנויות מקומיות, בעיקר בגלל בעיות היסטוריות של תמיכה בעברית מצד ענקיות הטכנולוגיה.

האפשרויות שלכם מתחלקות לשתיים: הפצה עצמאית והפצה דרך מפיץ.

חנויות האינדי הישראליות: חנויות כמו "מנדלי מוכר ספרים ברשת" או "אינדיבוק" נותנות במה מצוינת לסופרים עצמאיים. קל מאוד לפתוח שם חשבון סופר, להעלות את קובץ ה-Epub שלכם, ולקבל אחוזי תמלוגים גבוהים מאוד (לרוב כ-70%).

החנויות הממוסדות: חנויות ענק כמו "עברית" לא מאפשרות לסופרים פרטיים להעלות קבצים ישירות ללא תיווך. כדי להיכנס לשם, תצטרכו לעבוד דרך מפיצים דיגיטליים (כמו ספרי ניב, ספארק, הליקון ואחרים) שיקחו עמלת תיווך על המכירות, אבל יפתחו לכם דלתות לקהל העצום של הפלטפורמות האלה.

מלחמות אמזון: האם בכלל אפשר למכור שם ספרים דיגיטליים בעברית?

זו השאלה שאני נשאל הכי הרבה פעמים, והתשובה עליה היא מורכבת ומרתקת.

אמזון (KDP – Kindle Direct Publishing) היא מפלצת המכירות הגדולה בעולם. אבל באופן רשמי, אמזון לא תומכת בשפה העברית בספרים דיגיטליים שמועלים על ידי סופרים עצמאיים בפלטפורמה שלה.

האם זה אומר שאי אפשר? לא. יש לא מעט "מעקפים" וטריקים טכניים שאנשים מצאו עם השנים כדי להערים על המערכת ולהעלות ספרים בעברית. חלקם מקודדים את השפה כ"אנגלית" אבל מכניסים קובץ מימין לשמאל.

הבעיה? אמזון עושה לעיתים ניקיונות. יום אחד אתה מוכר באלפים, ויום למחרת הספר שלך הוסר כי הוא מפר את תנאי השימוש בנוגע לשפות נתמכות. ההמלצה שלי? כרגע, עדיף להשקיע את האנרגיה בשווקים שתומכים בכם בחיבוק חם ואוהב, כמו גוגל פליי ואפל בוקס, שבהם התמיכה בעברית היא רשמית ומוחלטת.

תמחור ופסיכולוגיה: המספרים שיגרמו לספר שלכם לעוף מהמדפים הווירטואליים

זהו, אנחנו באוויר. עכשיו צריך לשים תג מחיר. כמה עולה ספר דיגיטלי שעבדתם עליו שנים, אבל מצד שני לא דרש מכם להדפיס אף דף נייר?

הפסיכולוגיה של הקורא הדיגיטלי היא קריטית כאן. קוראים מצפים שספר דיגיטלי יעלה פחות מספר מודפס, ובצדק. אין כאן עלויות שינוע, אחסון, או בלאי.

אם תתמחרו את הספר ב-70 שקלים, אתם כנראה תבריחו את רוב הלקוחות החדשים שלא מכירים אתכם. אנשים לא אוהבים לקחת סיכון פיננסי גדול על סופר שהם לא קראו מעולם.

התמחור הקלאסי לספרי אינדי בישראל נע לרוב בין 29 ל-45 שקלים. היתרון העצום של העולם הדיגיטלי הוא הגמישות. אתם יכולים לצאת במבצע של "48 שעות ב-19 שקלים בלבד", לראות את הספר מזנק בטבלאות המכר, ולאסוף קהל קוראים נאמן שיקנה את הספר הבא שלכם במחיר מלא.

אל תשכחו את כוחם של עותקי סקירה (ARCs – Advance Reader Copies). לפני ההשקה הרשמית, שלחו את קובץ ה-Epub המדהים שיצרתם לבלוגרים של ספרות, לסקירות בליברו ולמובילי דעת קהל בקבוצות הקריאה בפייסבוק. קובץ דיגיטלי לא עולה לכם כסף לשלוח, והבאזז שהוא יכול לייצר הוא פשוט יקר מפז.

שאלות ותשובות (FAQ): כל מה שרציתם לשאול ופחדתם לצאת טירונים

ריכזתי עבורכם את השאלות שתמיד, אבל תמיד, עולות כשמדברים על יצירת קבצי Epub בעברית. אל תרגישו רע אם גם אתם תהיתם לגביהן.

1. האם אני יכול להפוך את קובץ ה-Word שלי ל-Epub לבד או שאני חייב איש מקצוע?

לגמרי אפשר לבד! אם יש לכם חוש טכני בסיסי ונכונות ללמוד את תוכנת Sigil או Calibre, אתם יכולים להגיע לתוצאות מעולות. עם זאת, אם אתם מסתבכים עם עיצוב, מרווחים, או קוד טכני שגורם לספר להיראות מבולגן – לפעמים שווה להשקיע באיש מקצוע כדי שחוויית הקורא תהיה מושלמת וחלקה.

2. מה ההבדל בין Epub 2 לבין Epub 3 והאם זה משנה לעברית?

שאלה מצוינת שתמיד עולה. Epub 3 הוא התקן החדש והמתקדם יותר. הוא תומך בהרבה יותר אפשרויות כמו וידאו, אודיו ועיצובים מורכבים (HTML5). לעברית, זה מאוד משנה! Epub 3 כולל תמיכה טובה וחזקה בהרבה לשפות הנכתבות מימין לשמאל (RTL). תמיד, אבל תמיד, תשאפו לייצא ולקדד את הספר שלכם כ-Epub 3.

3. הספר שלי כולל הרבה תמונות וגרפים. האם Epub מתאים לזה?

Epub זורם (Reflowable) קצת פחות אוהב עימודים סופר-מורכבים, כי התמונות והגרפים זזים למעלה ולמטה לפי גודל המסך והפונט של הקורא. אם מדובר בספר בישול, ספר צילום או ספר ילדים שדורש עיצוב מוקפד שבו התמונה יושבת בדיוק ליד הטקסט – עדיף להשתמש בפורמט שנקרא Fixed Layout Epub, שהוא מתנהג יותר כמו PDF אינטראקטיבי ולא מאפשר לטקסט לזרום.

4. האם חובה שיהיה לי מספר ISBN בשביל ספר דיגיטלי?

לא חובה על פי חוק, אבל מומלץ מאוד. רוב חנויות האינדי בישראל ישמחו להעלות את הספר שלכם גם בלי דאנאקוד או ISBN מיוחד. עם זאת, גוגל פליי, אפל בוקס, ופלטפורמות בינלאומיות אחרות, מתעדפות ספרים בעלי מק"ט רשמי, וזה גם מקל משמעותית על מעקב מכירות ועל קיטלוג רשמי בספריות הלאומיות.

5. קורא דיווח לי שהאותיות אצלו באפליקציה נראות כמו ריבועים ריקים. מה קרה?

זהו סימפטום קלאסי וכואב של חוסר תמיכה בפונט (נקרא בז'רגון "טופו", כי הריבועים מזכירים קוביות טופו). המכשיר של הקורא מנסה להציג פונט שאינו מותקן אצלו, ואין לו פונט חלופי מתאים בעברית. הפתרון הוא לחזור לעורך הקוד: ודאו שהטמעתם את הפונטים פיזית בתיקיית ה-Fonts של ה-Epub, והגדרתם אותם נכון בקובץ ה-CSS שלכם.

6. למה התוכן עניינים הדיגיטלי (NCX/TOC) שלי ריק למרות שיש לי פרקים בוורד?

מכיוון שלא הקשבתם לי בסעיף על ה"סגנונות" (Styles) של וורד! תוכנת ההמרה היא מחשב, היא לא יודעת שהטקסט המודגש והגדול שכתבתם "פרק 1" הוא באמת כותרת, אלא אם כן סימנתם אותו רשמית כ-'Heading 1' בתפריט של וורד. חזרו לקובץ המקור שלכם, סמנו את כל הכותרות כמו שצריך, והמירו שוב. הקסם פשוט יקרה מעצמו ותוכן העניינים ייווצר בשלמותו.

---

להוציא ספר לאור זו אחת החוויות המספקות ביותר שאדם כותב יכול לחוות בחיים שלו. היכולת שלנו כיום, במאה ה-21, לדלג על בתי הדפוס, לדלג על מפיצי הנייר הכבדים, ולהגיע ישירות לטאבלט, לטלפון או לקינדל של הקורא שלנו – זו לא פחות ממהפכה.

יצירת קובץ Epub בעברית אולי נשמעת בהתחלה כמו משימה להאקרים עם קפוצ'ון בחדר חשוך, אבל כפי שראינו, זה בסך הכל רצף של חוקים הגיוניים. שמירה על קובץ מקור נקי, שימוש בסגנונות, הבנה בסיסית של איך הקובץ בנוי מבפנים, והכי חשוב – סבלנות לשלב הבדיקות. ברגע שתעשו את זה פעם אחת, הפעם השנייה תרגיש לכם קלה כמו רכיבה על אופניים.

קוראי מגזין ליברו, אני מקווה שהמדריך הזה הדליק בכם את הניצוץ להוציא את כתב היד ההוא שיושב במגירה הוירטואלית, לארוז אותו בקובץ דיגיטלי מנצח, ולשחרר אותו לעולם. אל תפחדו מהטכנולוגיה, תחבקו אותה, ותנו לה להפוך את המילים שלכם לנגישות עבור קהל של אלפים. מחכה בקוצר רוח להוריד את הספרים שלכם למכשיר שלי. קריאה ויצירה נעימה!