תעצמו עיניים רגע. לא, באמת, תעצמו.
אתם יושבים בבית קפה תל-אביבי גנרי, או אולי על מרפסת בצפון מול נוף ירוק. המחשב הנייד פתוח, כוס הקפה כבר קרה, אבל זה לא מעניין אתכם.
למה? כי הרגע כתבתם את המילה "סוף".
עכשיו תריצו קדימה. חנות ספרים, ערמות של כריכות מבריקות עם השם שלכם עליהן. אנשים עומדים בתור, מחזיקים עטים, רוצים חתימה. חשבון הבנק מחייך אליכם. העולם גילה את הגאונות שלכם.
נשמע טוב, נכון?
נשמע כמו חלום שכל אחד מאיתנו מחזיק במגירה האחורית של המוח.
אבל בואו נחזור רגע לקרקע. למה רוב האנשים שחולמים לכתוב ספר נשארים עם קובץ Word בשם "טיוטה 1" שלא נפתח מאז 2018? ולמה אלו שכן מסיימים, מוצאים את הספר שלהם מעלה אבק במחסנים?
כי לכתוב ספר זה קשה. לכתוב רב מכר? זה כבר מדע מדויק שמתחפש לאומנות.
אם הגעתם לכאן, כנראה שנמאס לכם לקרוא טיפים שטחיים על "מוזה" ו"השראה". אתם רוצים את הדבר האמיתי. את המדריך המלוכלך, הכנה והמקצועי לאיך לוקחים רעיון גולמי והופכים אותו למשהו שאנשים לא יכולים להפסיק לקרוא.
ברוכים הבאים ל-Livro. תכינו קפה חדש, הפעם שיהיה חם. אנחנו צוללים.
1. למה הרעיון הגאוני שלך הוא (כנראה) לא מספיק טוב?
זה כואב, אני יודע.
התעוררתם באמצע הלילה עם רעיון: "מה אם… חתולים יכלו לדבר ולהשתלט על הבורסה?".
חמוד. אולי אפילו משעשע.
אבל רב מכר לא נבנה על רעיון "נחמד". הוא נבנה על קונספט שנקרא בעולם ההוצאה לאור High Concept.
מה זה אומר?
זה אומר שאפשר לתאר את הספר שלכם במשפט אחד, והמשפט הזה יגרום למי ששומע אותו להגיד: "וואו, אני חייב לדעת מה קורה שם".
אם לוקח לכם עשר דקות להסביר על מה הספר, איבדתם את הקורא. איבדתם את המו"ל. ובעיקר – איבדתם את המיקוד של עצמכם.
הנה המבחן האמיתי לרעיון שלכם:
- האם יש בו קונפליקט ברור ומיידי?
- האם הסיכון (Stakes) מספיק גבוה? (רמז: "הוא יהיה עצוב" זה לא מספיק. "העולם יושמד" או "הוא יאבד את אהבת חייו" זה יותר בכיוון).
- האם זה חדשני, או לפחות טוויסט חדש על משהו מוכר?
אל תתאהבו ברעיון הראשון שלכם. תמעכו אותו, תהפכו אותו, תשאלו "מה אם" שוב ושוב עד שהוא יהיה חד כמו סכין יפנית.
2. הדמויות: למה אנחנו אוהבים דווקא את הדפוקים?
בואו נדבר על הגיבור שלכם.
הוא חכם, הוא יפה, הוא אמיץ, הוא תמיד יודע מה להגיד.
יופי. הרגע יצרתם את הדמות הכי משעממת בהיסטוריה.
אף אחד לא רוצה לקרוא על אנשים מושלמים. אנשים מושלמים הם מעצבנים. אנחנו רוצים לקרוא על אנשים כמונו, או גרוע מכך.
אנחנו רוצים פגמים.
דמות ראשית טובה של רב מכר חייבת להכיל שלושה מרכיבים קריטיים:
- רצון עז: היא חייבת לרצות משהו בצורה נואשת. כסף, אהבה, נקמה, או סתם כוס מים במדבר. אם הדמות פסיבית – הקורא יירדם.
- פגם בולט (The Ghost): משהו בעבר שלה רודף אותה. פחד, טראומה, אמונה שגויה על העולם. זה מה שמונע ממנה להשיג את הרצון שלה בתחילת הספר.
- סתירה פנימית: רוצח שכיר שאוהב חתולים. עורכת דין שלא מסוגלת לשקר. סתירות יוצרות עניין.
תחשבו על הדמויות האהובות עליכם בספרות. הארי פוטר? יתום, בודד, חסר ביטחון (בהתחלה). שרלוק הולמס? גאון, אבל אנטיפתי ויהיר.
תנו לדמויות שלכם לסבול. אל תגוננו עליהן. ככל שתזרקו עליהן יותר צרות, ככה הקורא יאהב אותן יותר.
3. תוכנית אדריכלית או טיול בג'ונגל? השיטה שתציל אתכם ממחסום כתיבה
יש שני סוגים של סופרים בעולם:
האדריכלים (Plotters): אלו שמתכננים כל פרק, כל סצנה וכל דיאלוג לפני שהם כותבים מילה אחת.
הגננים (Pantsers): אלו שזורקים זרע לאדמה, משקים ורואים מה צומח. "זורמים עם הדמות".
אני אגיד לכם סוד קטן, בינינו?
רוב רבי המכר נכתבים על ידי שילוב של השניים, אבל עם נטייה חזקה לאדריכלות.
למה? כי לכתוב "מהבטן" זה רומנטי, אבל זה מוביל בדרך כלל לאמצע ספר מבולגן, עלילה תקועה וייאוש טוטאלי בעמוד 120.
אתם חייבים שלד. אתם חייבים לדעת לאן אתם נוסעים.
מבנה שלושת המערכות (בגרסת הטורבו):
- מערכה ראשונה: העולם הרגיל, האירוע המכונן (משהו משתבש), וההחלטה לצאת למסע (אין דרך חזרה). זה צריך לקרות מהר. אל תמרחו אותנו עם 50 עמודי תיאור נוף.
- מערכה שנייה: העולם החדש, אויבים, בעלי ברית, כשלונות. והכי חשוב – נקודת האמצע (Midpoint). משהו ענק קורה שמשנה את כל התמונה והופך את הגיבור ממישהו שמגיב למישהו שיוזם.
- מערכה שלישית: השיא. הקרב הגדול (פיזי או נפשי). הגיבור חייב להקריב משהו כדי לנצח. והסוף – שחייב להיות מספק, גם אם הוא לא "שמח".
תעשו טובה לעצמכם – תכתבו ראשי פרקים. זה המפה שלכם. מותר לסטות מהמפה, אבל אסור לצאת לדרך בלעדיה.
4. לכתוב גרוע: הסוד הכמוס של הסופרים הגדולים
הנה משפט שישחרר אתכם מהלחץ:
הטיוטה הראשונה שלכם תהיה זבל.
לא סתם לא טובה. היא תהיה איומה. מביכה. אם מישהו יקרא אותה, תרצו לקבור את עצמכם.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, איך שזה צריך להיות.
הטעות מספר אחת של סופרים מתחילים היא הניסיון לערוך תוך כדי כתיבה. הם כותבים משפט, מוחקים. כותבים פסקה, מתקנים. ככה לא כותבים ספר. ככה מגיעים לפנסיה עם פרק ראשון מלוטש וזהו.
המטרה של הטיוטה הראשונה היא פשוטה: לסיים.
תשפכו את המילים על הדף. אל תבדקו דקדוק. אל תבדקו עובדות היסטוריות (תסמנו XXX ותמשיכו הלאה). פשוט תוציאו את הסיפור מהמערכת.
אי אפשר לערוך דף ריק. אבל אפשר לערוך דף כתוב גרוע ולהפוך אותו לזהב.
ארנסט המינגווי אמר את זה הכי טוב, אבל אנחנו נשמור על שפה נקייה יחסית: "הטיוטה הראשונה של כל דבר היא מחורבנת".
אז תרשו לעצמכם להיות גרועים. זה חלק מהתהליך.
5. איך גורמים לקורא לא לישון בלילה? (הטכניקה של הקליף-האנגר)
רב מכר נמדד בדבר אחד: היכולת לגרום לקורא להגיד "רק עוד פרק אחד" ב-2 בלילה, כשהוא יודע שהוא צריך לקום ב-6 לעבודה.
איך עושים את זה?
זה נקרא מתח (Suspense), וזה לא חייב להיות ספר מתח עם רציחות.
מתח נוצר מפער במידע. הקורא יודע משהו שהדמות לא יודעת, או שהדמות יודעת משהו שהקורא לא יודע, או ששניהם לא יודעים מה הולך לקרות עוד רגע.
אבל הכלי הכי חזק שלכם הוא סיום הפרק.
לעולם, אבל לעולם, אל תסיימו פרק כשהדמות הולכת לישון, או כשהבעיה נפתרה.
תסיימו את הפרק באמצע הפעולה. תסיימו אותו עם גילוי חדש. תסיימו אותו עם דפיקה בדלת. תסיימו אותו עם שאלה פתוחה.
תגרמו לקורא להרגיש פיזית לא בנוח אם הוא יסגור את הספר עכשיו.
זה מניפולטיבי? כן. זה עובד? כמו קסם.
6. העריכה: איפה שהילד הופך לגבר (או הספר לרב מכר)
סיימתם את הטיוטה הראשונה. מזל טוב!
עכשיו שימו אותה במגירה לחודש. אל תסתכלו עליה.
אחרי חודש, תחזרו אליה עם עט אדום (או מצב "Track Changes") וכובע של עורך אכזר.
זה השלב שבו אתם צריכים "להרוג את יקיריכם" (Kill your darlings).
יש לכם פסקה יפהפייה שלא מקדמת את העלילה? החוצה.
דמות משנה מצחיקה שלא באמת תורמת לסיפור? ביי ביי.
תיאור נוף של שלושה עמודים? לקצר לשלוש שורות.
הכתיבה של רב מכר צריכה להיות מהודקת. כל מילה חייבת להרוויח את מקומה על הדף ביושר.
זה הזמן גם לתת לאנשים אחרים לקרוא. אבל לא לאמא שלכם (היא תגיד שזה מהמם). תנו את זה ל"קוראי בטא". אנשים שיגידו לכם את האמת בפנים: "החלק הזה משעמם", "לא הבנתי למה הוא עשה את זה", "הסוף צפוי".
תקשיבו להם. הם הקהל שלכם.
7. השיווק מתחיל בכריכה (וזה לא קלישאה)
בואו נדבר ביזנס. ספר הוא מוצר.
במיוחד בעידן הדיגיטלי, ובמיוחד בישראל.
אנשים שופטים ספר לפי הכריכה. נקודה. סימן קריאה. סוף פסוק.
אם הכריכה שלכם נראית כאילו האחיין שלכם עשה אותה בצייר, אף אחד לא יקנה את הספר, גם אם הטקסט בפנים ברמה של עמוס עוז או דויד גרוסמן.
תשקיעו במעצב מקצועי. זה ההשקעה הכי טובה שתעשו.
ולא רק כריכה – הטקסט האחורי (ה"בלרב"). זה הפיץ' של המכירות שלכם. יש לכם בדיוק 3 שניות לשכנע את הקורא להפוך את הספר או ללחוץ על "קנה".
הטקסט הזה צריך להיות מסקרן, קצר, ולהבטיח חוויה רגשית.
אל תסכמו את העלילה. תמכרו את התחושה.
8. שאלות ותשובות שבוודאי רצות לכם בראש
אני יודע, הראש שלכם עובד שעות נוספות עכשיו. הנה כמה דברים שסופרים שואלים אותי בלחש במסדרונות:
ש: כמה זמן לוקח לכתוב רב מכר?
ת: אין תשובה אחת. יש ספרים שנכתבו בחודש (בטירוף של קפאין), ויש כאלה שלקחו עשור. הממוצע לספר ראשון איכותי, כולל עריכה, נע בין חצי שנה לשנה וחצי של עבודה רצינית. אל תמהרו, אבל גם אל תמרחו.
ש: האם אני חייב הוצאה לאור גדולה כדי להצליח?
ת: ממש לא. היום, עם העידן הדיגיטלי, אמזון (לספרים באנגלית) ואתרים עצמאיים בישראל, אפשר להגיע לקהלים עצומים לבד. מה שחשוב זה איכות המוצר והשיווק, לא הלוגו על השדרה. יש לא מעט סופרים עצמאיים שעושים בית ספר להוצאות הגדולות.
ש: איך מתמודדים עם מחסום כתיבה?
ת: מחסום כתיבה הוא לרוב פרפקציוניזם בתחפושת. הפתרון: תרשו לעצמכם לכתוב גרוע. פשוט תכתבו משהו, כל דבר, כדי להניע את הגלגלים. שיטה נוספת: תעצרו את הכתיבה היום באמצע משפט – מחר יהיה לכם קל יותר להתחיל מאותה נקודה.
ש: כמה עמודים צריך להיות ספר?
ת: תלוי בז'אנר. רומן ממוצע נע בין 60,000 ל-90,000 מילים. ספרי פנטזיה יכולים להיות ארוכים יותר (כי צריך לבנות עולם), ספרי עיון לפעמים קצרים יותר. אל תספרו עמודים (כי זה תלוי בפונט), תספרו מילים.
ש: האם אפשר באמת להתפרנס מזה בישראל?
ת: בואו נהיה דוגריים – השוק קטן. אבל התשובה היא כן, וזה דורש התייחסות לכתיבה כעסק. לא מספיק לכתוב ספר אחד. צריך לבנות קהל, לכתוב עוד ספרים (סדרות עובדות מעולה), להרצות, ולשווק בחוכמה ברשתות החברתיות. המעטים שעושים את זה נכון – חיים מזה יפה.
9. המרכיב הסודי: הקול הייחודי שלכם (Voice)
דיברנו על מבנה, על דמויות, על שיווק.
אבל יש דבר אחד שאי אפשר ללמד בנוסחאות.
זה ה"קול" שלכם.
איך הספר "נשמע". האם הוא ציני? האם הוא פיוטי? האם הוא מהיר ועצבני?
אל תנסו לכתוב כמו מישהו אחר. אל תנסו להיות "עמוס עוז הבא". העולם לא צריך עוד אחד כזה (ויש לנו מספיק כבוד למקור).
העולם צריך אתכם.
הקוראים מתחברים לאותנטיות. הם רוצים להרגיש שיש בן אדם אמיתי מאחורי המילים. אל תפחדו להכניס את ההומור המוזר שלכם, את תפיסת העולם הייחודית שלכם, את השפה הפנימית שלכם.
זה מה שיהפוך את הספר מסתם "עוד ספר מתח" ל"הספר הזה שכולם מדברים עליו".
10. לסיכום: האם אתם מוכנים לצאת למסע?
לכתוב רב מכר זה לא פיקניק.
זה מסע ארוך, לפעמים בודד, מלא בעליות וירידות.
יהיו ימים שתרגישו שאתם גאונים, ויהיו ימים שתרצו לזרוק את המחשב מהחלון (אנא, אל תעשו את זה, חבל על החומרה).
אבל אין תחושה בעולם שמשתווה לרגע הזה שבו אתם מחזיקים את הספר המודפס ביד.
הידע שנתתי לכם כאן הוא ארגז הכלים המקצועי ביותר שתקבלו. אין כאן קסמים, יש כאן עבודה.
עכשיו הכדור אצלכם.
העולם מחכה לסיפור שלכם.
אז תסגרו את הכתבה הזו (אחרי שתשתפו אותה, כמובן), תפתחו מסמך חדש, ותכתבו את המילה הראשונה.
בהצלחה!