בלוג

אתם מכירים את הרגע הזה שאתם פותחים ספר בישול חדש, מעבירים יד על הכריכה, שואפים את הריח של הדפים המבריקים, ומרגישים שהרגע נכנסתם לעולם שלם של טעמים?

זה רגע קסום. אבל מאחורי הקסם הזה מסתתרת עבודה מרתקת, סיזיפית לעיתים, ובעיקר – יצירתית בטירוף.

אם הגעתם לכאן, כנראה שיש לכם חלום. יש לכם מחברת מלאה בכתמי שמן, פתקים שכתבתם לעצמכם בטלפון באמצע הלילה ("להוסיף קורט אגוז מוסקט לפירה!"), ורצון עז להוציא את זה לאור.

אז תנשמו עמוק, תמזגו לעצמכם כוס יין (או קפה, אנחנו לא שופטים), כי אתם עומדים לקבל את המדריך המקיף ביותר שנכתב אי פעם על הפיכת הבלאגן הטעים שלכם לספר מופת.

אחרי אינספור שעות במטבחים, עבודה מול צלמים שהזיזו עלה של פטרוזיליה במשך שעה, ועריכה של אלפי מתכונים – אני הולך לשפוך כאן את כל הסודות.

עד שתסיימו לקרוא את הטקסט הזה, תדעו בדיוק מה צריך לעשות. מהרעיון הראשוני, דרך כתיבת כמויות שאשכרה עובדות, ועד צילום שגורם לאנשים ללקק את הדף.

איך להפוך את המטבח שלכם לספר שכולם ירצו לטרוף?

בואו נשים את הקלפים על השולחן (או את הקמח על השיש).

לכתוב ספר בישול זה הרבה יותר מלזרוק רשימת מרכיבים על דף.

זה לספר סיפור. זה להכניס אנשים זרים לתוך הלב של הבית שלכם.

במגזין "ליברו" אנחנו חיים ונושמים ספרים, וספרי בישול הם הז'אנר היחיד שאשכרה מלכלכים אותו בכוונה תוך כדי קריאה.

ספר טוב נמדד בכמות כתמי רוטב העגבניות שיש על הדפים שלו.

אז איך מתחילים? הנה התהליך המלא.

1. הכל מתחיל ב"למה" (או: מי צריך עוד מתכון לעוגת שוקולד?)

השאלה הראשונה שאתם חייבים לשאול את עצמכם היא לא "איזה מתכונים אכניס?", אלא "למה אני כותב את הספר הזה?".

מדפי החנויות עמוסים לעייפה בספרי מתכונים.

כדי שהספר שלכם יבלוט, הוא צריך קונספט. הוא צריך נשמה.

זה לא יכול להיות סתם "המתכונים הטעימים של דודה שושנה" (אלא אם דודה שושנה היא נינג'ה של בצקים שמבשלת רק על מדורה, ואז – יש לנו קונספט!).

קונספט טוב יכול להיות מבוסס על חומר גלם אחד (ספר שלם על לימונים!), על סגנון חיים (ארוחות ערב ב-15 דקות למשפחות מותשות), או על סיפור אישי מרגש.

ברגע שיש לכם חוט מקשר חזק, כל תהליך בחירת המתכונים הופך לקל וטבעי הרבה יותר.

2. רשימת המכולת שלכם: בניית תוכן העניינים

עכשיו, כשיש לנו קונספט, מתחילים לעשות סדר בראש.

אל תרוצו ישר למטבח לבשל. שבו עם דף ועיפרון (או טאבלט, אנחנו אנשים מודרניים) ותתחילו לבנות שלד.

ספר בישול קלאסי מכיל בדרך כלל בין 60 ל-100 מתכונים.

חילוק נכון של הפרקים הוא קריטי לחוויית המשתמש של הקורא שלכם.

• הפרק הפותח: המזווה שלכם. אילו כלים וחומרי גלם הם מאסט במטבח שלכם?
• חלוקה הגיונית: אפשר לחלק לפי ארוחות (בוקר, צהריים, ערב), לפי סוגי מנות (ראשונות, עיקריות, קינוחים), או לפי מצב רוח (אוכל של נחמה, אוכל לאירוח מרשים).
• איזון טעמים וצבעים: ודאו שאין לכם פרק שלם שכולו מנות בצבע חום. העין צריכה גיוון, וגם הבטן.

בשלב הזה, תרגישו חופשי למחוק, לשנות, ולהעביר מתכונים ממקום למקום. זה השלב שהפאזל שלכם מקבל צורה.

אמנות המילים: איך כותבים מתכון שאי אפשר להרוס?

כאן אנחנו מגיעים ללב העניין.

כתיבת מתכון היא סוג של שירה, אבל שירה שחייבת להיות מדעית לחלוטין.

ראיתי אינספור מתכונים מבריקים שנפלו בגלל כתיבה רשלנית.

קורא שמנסה להכין את עוגת השמרים שלכם ביום שישי בצהריים, כשהילדים צורחים ברקע והתנור מצפצף, חייב שהטקסט שלכם יהיה המגדלור שלו באפלה.

3. הטקסט המקדים (ה-Headnote): הזדמנות לשבות את הלב

לפני רשימת המרכיבים, מגיעה הפסקה הקטנה והחשובה מכל.

זה המקום שלכם להסביר למה המתכון הזה כאן. מה הסיפור שלו?

האם זו הפסטה שהכנתם בדייט הראשון שלכם? האם זה התבשיל שמציל אתכם בכל יום שלישי כשאין כלום במקרר?

אל תוותרו על הפסקה הזו. היא מה שהופך את הספר שלכם מסתם מדריך טכני לחבר קרוב שמדבר עם הקורא בגובה העיניים.

שילבו כאן הומור, טיפ קטן, או הבטחה ("אני יודע שהמתכון נראה ארוך, אבל השלב של הרוטב לוקח בדיוק דקה, מבטיח").

4. רשימת המרכיבים: הסדר הקדוש

יש חוק ברזל אחד בכתיבת מתכונים שאסור לכם לשבור לעולם:

רשימת המרכיבים חייבת להיכתב בדיוק לפי סדר הפעולות שבהן משתמשים בהם במתכון.

אין דבר מעצבן יותר מלקרוא "בקערה גדולה, ערבבו את הקמח והמלח", ואז לגלות שהמלח מופיע בסוף רשימת המרכיבים.

הקפידו על דיוק חסר פשרות. במקום "3 כפות שמן", כתבו "3 כפות שמן זית".

במקומות שבהם הדיוק קריטי (כמו באפייה), הוסיפו משקלים בגרמים. קוראים מקצועיים יעריכו את זה בטירוף, וזה משדר המון אמינות וסמכות.

ואל תשכחו לציין את מצב הצבירה: "1 בצל גדול, קצוץ דק" זה שונה לחלוטין מ-"1 בצל גדול". הקורא צריך לדעת מה להכין מראש.

5. הוראות ההכנה: קחו אותם יד ביד

כאן אתם המדריכים בטיול. אל תשאירו מקום לספקות.

השתמשו בפעלים אקטיביים ותנו סימנים ויזואליים או חושיים, לא רק זמנים.

תנורים שונים מתנהגים אחרת, ומחבתות מגיבות אחרת לחום.

לכן, אל תכתבו רק "טגנו את הבצל למשך 5 דקות".

כתבו: "טגנו את הבצל על אש בינונית למשך כ-5 דקות, עד שהוא הופך לשקוף וקצוותיו מזהיבים קלות".

רואים את ההבדל? נתתם לקורא ביטחון. הוא יודע מה הוא אמור לראות ולהריח.

חלקו את ההוראות לפסקאות קצרות. "גוש טקסט" ארוך גורם לעיניים לרצד, וקל מאד לאבד את השורה כשחוזרים מהסיר לספר.

לאכול עם העיניים: הסודות של צילום אוכל וסטיילינג

אוקיי, הגיע הזמן לדבר על הפיל היפהפה שבחדר – התמונות.

אנחנו חיים בעידן ויזואלי. אנשים קונים ספרי בישול קודם כל בגלל איך שהם נראים.

אתם יכולים לכתוב את המתכון הגאוני ביותר לפאי לימון, אבל אם התמונה תיראה כמו תאונת דרכים של בצק וקצף, אף אחד לא יכין את זה.

צילום ספרי בישול זו אמנות שמשלבת טכניקה, סבלנות, והרבה מאד פינצטות.

6. אור טבעי או תאורת סטודיו? המשחק האמיתי

הסוד הכי גדול בצילום אוכל הוא התאורה.

אם אין לכם תקציב לסטודיו מטורף, זה ממש בסדר. האור הכי מחמיא לאוכל מגיע בחינם מהחלון שלכם.

אבל (וזה אבל גדול), אתם צריכים לדעת איך לשלוט בו.

צלמו ליד חלון גדול, רצוי כזה שלא נכנסת ממנו שמש ישירה וקשה, אלא אור רך ומפוזר.

השתמשו ברפלקטורים (או סתם חתיכת קלקר לבן מהחנות יצירה) כדי להחזיר אור לחלקים החשוכים של המנה.

אור שמגיע מאחור או מהצד יעניק לאוכל עומק, טקסטורה ויבליט את הברק של הרוטב או את הפריכות של הקרום.

7. סטיילינג מזון: החן שבבלאגן המאורגן

אתם בטח חושבים שסטיילינג אומר שהכל צריך להיות סימטרי ומושלם. ההיפך הוא הנכון!

הספרים הכי מוצלחים היום משדרים "וואבי סאבי" – יופי של חוסר שלמות.

פירורים על השולחן, טיפת רוטב שזלגה "בטעות" על הצלחת, מזלג שמונח ברישול – כל אלה יוצרים תחושה של חיים.

הם אומרים לקורא: "היי, אוכלים פה, טעים פה, תצטרף אלינו".

• פרופס (אביזרים): אספו צלחות מאט (הן לא יוצרות השתקפות נוראית למצלמה), סכו"ם וינטג' עם שריטות, ומגבות מטבח מפשתן מקומט.
• חומרי גלם חיים: תמיד תשאירו קצת מחומרי הגלם בסביבה. קצת מלח ים גס, ענף טימין טרי, או חצי לימון סחוט בפריים מוסיפים המון קונטקסט.
• גובה ושכבות: אל תשטחו את האוכל. בנו אותו לגובה. סלט נראה הרבה יותר טוב כשהוא נערם כהר ולא נשפך כמו שלולית.

8. לעבוד עם צוות מקצועי: מתי לשחרר שליטה?

אם יש לכם אפשרות כלכלית, ההמלצה הכי חמה שלי היא לשכור צלם וסטייליסט מזון מקצועיים.

זה קשה. אני יודע. האוכל הזה הוא התינוק שלכם.

אבל איש מקצוע יודע איך לתרגם את הטעם שלכם לשפה ויזואלית.

הוא יודע שפנקייק מצטלם יותר טוב כשהוא קר, ושגלידה עשויה לפעמים מפירה (טוב, בספרים מודרניים משתדלים לצלם אוכל אמיתי, אבל אתם מבינים את הנקודה).

הסינרגיה בין כותב המתכונים לצלם היא קסם שרואים מיד על הדף המודפס.

עריכה וטעימות: מסע האלונקות של ספר הבישול

כתבתם. צילמתם. אתם בטוחים שהכל מושלם ומוכן לדפוס.

רגע, עצרו הכל. אנחנו נכנסים לשלב הכי קריטי, השלב שיקבע אם הספר שלכם יהיה אגדה או פלופ.

9. טסטים למתכונים: לצאת מתיבת התהודה של עצמכם

זה שאתם יכולים להכין את הפסטה הזו בעיניים עצומות לא אומר כלום.

הידיים שלכם כבר מכירות את התנועות, העיניים שלכם יודעות מתי זה מוכן בלי לבדוק זמנים.

כדי שהספר יהיה אמין (וזה ה-E-E-A-T במיטבו – סמכות, אמינות ומומחיות!), כל מתכון חייב לעבור בדיקה של גורם חיצוני.

שלחו את המתכונים לחברים, לבני משפחה, או לנסיינים בתשלום.

הכלל פשוט: אל תענו להם על שאלות תוך כדי שהם מבשלים. אם הם נתקעו – המתכון שלכם דורש תיקון.

אם חמישה אנשים שונים הכינו את העוגיות שלכם ולכולם יצא פריך וטעים – יש לכם ביד מתכון מנצח שמכבד את הקוראים שלכם.

10. עריכה קולינרית ולשונית: הטאצ' הסופי

עורך קולינרי הוא המלאך השומר שלכם.

הוא זה שישים לב שכתבתם "הוסיפו את הביצים" אבל ברשימת המרכיבים אין ביצים בכלל (תתפלאו כמה פעמים זה קורה!).

הוא יוודא שהשפה אחידה לאורך כל הספר. שאם קראתם לזה "תנור שחומם מראש" בפרק הראשון, לא תקראו לזה "תנור חם" בפרק האחרון.

עריכה קפדנית משדרת לקוראים שאתם מקצוענים. שכל פסיק נבדק. זה בונה אמון שאי אפשר לקנות בכסף.

הפיניש הגדול: עיצוב, עימוד ויצירת חוויה

אנחנו מתקרבים לקו הסיום.

הטקסטים מבריקים, התמונות משגעות, אבל איך מחברים הכל יחד למוצר פיזי שמרגיש כמו מיליון דולר?

11. טיפוגרפיה שנעים לקרוא דרך אדי הבישול

זכרו תמיד איפה הספר שלכם עומד להיות בשימוש.

הוא יהיה פתוח על השיש, והקורא יסתכל עליו ממרחק של חצי מטר לפחות.

אל תבחרו פונטים מסולסלים או קטנים מדי רק כי הם "מעוצבים יפה".

הטקסט של המתכון חייב להיות ברור, קריא, וברווחים הגיוניים.

השאירו "חלל לבן" (White Space) בעמוד. דף עמוס מדי בטקסט יוצר תחושת מועקה ומלחיץ את הבשלן הביתי.

12. בחירת הנייר: חוויית המישוש

במגזין "ליברו" אנחנו תמיד אומרים – לספרים יש ממד פיזי שהוא חלק מהחוויה.

ספרי בישול מודרניים נוטים ללכת על נייר נטול עץ (מאט) שנותן תחושה כפרית, איכותית ומחוספסת מעט.

נייר כרומו מבריק מאד מזכיר לפעמים מגזינים של שנות ה-90.

דברו עם בית הדפוס שלכם, בקשו דוגמאות נייר, ונסו לדמיין איך התמונות שלכם ייספגו אל תוך הדף.

כן, נייר מאט מתלכלך מהר יותר משמן במטבח – אבל כבר סיכמנו שספר בישול מלוכלך הוא ספר אהוב, לא?

---

שאלות ותשובות שמטרידות כל מחבר ספרי בישול בתחילת הדרך

רגע לפני סיום, אספתי עבורכם את השאלות שאני מקבל הכי הרבה מאנשים שעומדים להוציא את הספר הראשון שלהם. התשובות כאן יחסכו לכם הרבה מאד התלבטויות.

האם אני חייב להיות שף מקצועי כדי לכתוב ספר בישול?

ממש לא! כמה מספרי הבישול המצליחים והאהובים ביותר בעולם נכתבו על ידי בשלנים ביתיים, אמהות, ובלוגרים שהתשוקה שלהם לאוכל ניצחה כל תעודה פורמלית.

מה שחשוב הוא דיוק, אהבה לאוכל, והיכולת להסביר את התהליך בצורה ברורה ואותנטית.

כמה עולה להפיק ספר בישול באופן עצמאי?

הטווח רחב מאד ותלוי בהרבה משתנים. אם אתם עושים צילום וסטיילינג בעצמכם, ההוצאות יהיו בעיקר על עריכה, עיצוב ודפוס.

זה יכול לנוע בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפים אם שוכרים צוות מלא (צלם, עורך קולינרי, סטייליסט).

החדשות הטובות הן שמימון המונים עובד מעולה עבור ספרי בישול, כי אנשים שמחים לשלם מראש על הבטחה למשהו טעים!

האם כדאי להכניס מתכונים מורכבים שרק מקצוענים יצליחו להכין?

זה לגמרי תלוי בקונספט של הספר שלכם. עם זאת, הרוב המוחלט של הקוראים מחפש הצלחות בטוחות ונגישות.

תנו להם מתכונים שהם יכולים לאמץ ליום-יום, כאלה שיגרמו להם להרגיש אלופים במטבח.

אפשר בהחלט לשלב פרק קטן של "אתגרי סוף שבוע" למיטיבי לכת, אבל הלב של הספר צריך להיות מזמין ולא מאיים.

איך יודעים איזו תמונה לבחור לכריכה של הספר?

תמונת הכריכה חייבת להיות 'תמונת גיבור' (Hero Image). כזו שעוצרת את הגלילה באינסטגרם או את ההליכה בחנות הספרים.

היא צריכה לעורר תיאבון מיידי, להיות ברורה מאד גם כשרואים אותה בקטן, ולשקף את הרוח של הספר כולו.

בדרך כלל, צבעים חמים (אדומים, כתומים, חומים מבריקים) וטקסטורות עשירות עובדים הכי טוב במשיכת העין.

האם אני צריך להמציא מחדש כל מתכון, או שאפשר להשתמש בקלאסיקות?

אין שום בעיה לכלול מתכונים קלאסיים ומוכרים, כל עוד אתם נותנים להם את הטוויסט האישי והייחודי שלכם.

אולי הבולונז שלכם כולל תבלין סודי? אולי העוף נצלה בטכניקה שהסבתא רבא לימדה אתכם?

אנשים אוהבים קלאסיקות, הם פשוט רוצים לדעת איך אתם מכינים אותן ולמה הגרסה שלכם שווה ניסיון.

כמה זמן לוקח התהליך מתחילתו ועד שהספר מודפס?

תהליך יסודי ואיכותי, שכולל פיתוח, טעימות חוזרות, צילומים, עריכה מוקפדת ועיצוב, לוקח בדרך כלל בין שנה לשנתיים.

זה נשמע הרבה, אבל זה תהליך שדורש הבשלה (כמו נזיד טוב!). אסור למהר בו, כי ספר מודפס אי אפשר לערוך בדיעבד כמו פוסט בפייסבוק.

---

סיכום מתוק: המנה האחרונה שלכם

כתיבת ספר בישול היא אחד המסעות הכי מספקים שאדם יכול לעבור.

זה לא רק לאסוף מתכונים, זה לארוז את תפיסת העולם הקולינרית שלכם, את הזכרונות שלכם, ואת האהבה שלכם לאירוח – לתוך חפץ פיזי שאנשים יכניסו לבתים שלהם.

כשאתם עובדים על הספר שלכם, תזכרו תמיד את הקורא. תזכרו אותו עומד במטבח, קצת עייף אחרי יום עבודה, מחפש את ההשראה וההדרכה שלכם כדי להאכיל את האנשים שהוא אוהב.

תהיו מדויקים, תהיו נדיבים בידע שלכם, ואל תשכחו ליהנות מהתהליך.

הריחו את התבלינים, תהנו מהבלאגן של ימי הצילום, ותתרגשו מכל טסט מוצלח של מתכון.

וכשיגיע היום שבו תחזיקו את העותק הראשון בידיים, תעבירו יד על הכריכה ותריחו את הדפים, אתם תבינו שכל טיפת זיעה (וכל כתם שמן על המקלדת) היו שווים את זה.

אז קדימה, חממו תנורים, השחיזו סכינים, ותתחילו לכתוב. העולם רעב למה שיש לכם להציע, ואנחנו ב"ליברו" כבר מחכים לקרוא (ולטעום) את היצירה שלכם.