לסופרים

כולנו מכירים את הרגע הזה. אתם יושבים מול המסך, הקפה בדיוק בטמפרטורה הנכונה, המוזה מרחפת באוויר, ואתם מוכנים לכתוב את רב המכר הבא של ישראל. אבל אז, אתם נזכרים ברעיון…

תארו לעצמכם שאתם מתעוררים בבוקר, מוזגים לעצמכם כוס קפה חזק, ופשוט מתיישבים לכתוב. בלי תירוצים, בלי גלילה אינסופית ברשתות החברתיות, ובלי הבהייה המוכרת במסך הלבן שגורמת לכם לרצות להחליף מקצוע.…

מכירים את הרגע הזה? אתם יושבים מול המסך. כוס הקפה שלצידכם כבר מזמן איבדה את החום שלה והפכה לפושרת במקרה הטוב. הסמן המהבהב של מעבד התמלילים קורץ לכם בקצב קבוע.…

אתם יושבים מול מסך ריק, ספל הקפה השלישי שלכם כבר מתחיל להתקרר, והמחשבה מנקרת לכם בראש: "החיים שלי הם חתיכת סרט. אנשים חייבים לקרוא את זה". ואתם יודעים מה? אתם…

דמיינו את הרגע הזה: אתם נכנסים לחנות ספרים, פעמון הדלת מצלצל בקלילות, ומיד מכה בכם הריח המשכר הזה. הריח המיוחד ששמור רק לדפי נייר טריים, דיו שיצא מהדפוס והבטחה להרפתקה…

תארו לעצמכם את הסצנה הבאה. אתם יושבים מול המקלדת, כוס קפה (או תה ירוק, אנחנו זורמים) מונחת לידכם, והלב דופק. החלטתם לכתוב רומן רומנטי. וזה הולך להיות פשוט מדהים. אבל…

תעצמו רגע עיניים ותדמיינו את התרחיש הבא. ישבתם חודשים, אולי אפילו שנים, מול מסך המחשב. שפכתם את הלב, הנשמה ואינספור כוסות קפה אל תוך קובץ וורד אחד שהפך בסוף לספר…

רגע לפני שאתם הולכים לשפוך את הלב שלכם על הדף, ואז לשפוך לא מעט כסף בבית הדפוס, בואו נעצור רגע. תנשמו. אתם כנראה יושבים עכשיו מול המסך, מרגישים את הפרפרים…

אתם מכירים את הרגע הזה? הרגע המדויק שבו שמתם את הנקודה הסופית במשפט האחרון של סיפור הילדים שלכם. אתם יושבים מול המסך, אולי עם כוס קפה שהתקרר מזמן, ומרגישים תחושת…

תעצמו עיניים לרגע ודמיינו את הרגע הזה. אתם מחזיקים ביד עותק כריכה קשה, מריח מדפוס טרי, ועליו מתנוסס השם שלכם. הספר שכתבתם. עותק ראשון מתוך אלפים שעתידים להימכר. ילדים יקראו…