בלוג

תשמעו, בואו נשים את הדברים על השולחן כבר בהתחלה.

אם הגעתם לכאן, אתם בטח רגילים לקרוא ספרי עסקים ששוקלים כמו משקולת בחדר כושר.

ספרים מלאים בגרפים משעממים, מונחים מפוצצים באנגלית, והבטחות שווא על איך תהפכו למיליונרים תוך יומיים וחצי.

אבל אני כאן כדי להרוס לכם את המסיבה המשעממת הזו, ולבנות לכם אחת חדשה, הרבה יותר מצחיקה.

אחרי שנים של שחייה בתוך אוקיינוס של דוחות רבעוניים, פגישות דירקטוריון מתישות, וייעוץ לחברות הגדולות במשק, גיליתי סוד קטן שאף אחד לא מדבר עליו.

הסוד הוא שהעולם העסקי הוא בעצם קומדיית מצבים אחת גדולה.

ואם לא נצחק עליו, אנחנו פשוט נשתגע מרוב אקסלים.

במגזין ליברו אנחנו מאמינים שקריאה צריכה להיות חוויה. היא צריכה להעיר אתכם, לבעוט לכם קצת בבטן, ובעיקר – לגרום לכם לחייך.

אז הכנתי עבורכם משהו שונה לגמרי. רשימה, או יותר נכון, מסע עמוק אל תוך היצירות הפיננסיות והעסקיות הכי שנונות, ציניות, והורעות מצחוק שנכתבו אי פעם.

ספרים שיגרמו לכם להסתכל על הבוס שלכם, על הקולגות, ועל שורת הרווח שלכם – ולצחוק בקול רם.

מוכנים לזה? אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.

צחוק בדרך אל הבנק: 7 ספרי העסקים שיגרמו לכם לבכות (מרוב צחוק) בחדר הישיבות

1. פוקר שקרנים? או איך באמת עובד וול סטריט (רמז: זה לא מה שחשבתם)

אם יש ספר אחד שמייצג את הטירוף המוחלט של עולם הפיננסים, זה "פוקר שקרנים" של מייקל לואיס.

מניסיוני, רוב האנשים חושבים שוול סטריט מנוהלת על ידי גאונים מתמטיים שיושבים בחדרים אפלים ומחשבים אלגוריתמים.

ואז מגיע לואיס וחושף אמת הרבה יותר פשוטה והרבה יותר מצחיקה.

הספר הזה הוא בעצם סיפור ההתבגרות שלו כסוחר אג"ח בחברת "האחים סלומון" בשנות השמונים הציוריות.

הוא מתאר תרבות ארגונית שמזכירה יותר בית אחווה בקולג' מאשר מוסד פיננסי שמגלגל טריליונים.

הסודות הקטנים של קומת המסחר

החלק הכי מבריק בספר הוא האופן שבו לואיס מתאר את הדינמיקה האנושית.

הוא לא כותב על כלכלה בצורה יבשה. הוא כותב על אגו. על אנשים מבוגרים שזורקים טלפונים אחד על השני.

על בוסים שמעדיפים להתנהג כמו קיסרים רומיים מאשר כמנהלים הגיוניים.

ולמה זה כל כך מצחיק? כי זה אמיתי לגמרי. ההומור כאן נובע מהאבסורד.

כמה תובנות ציניות שתיקחו מהספר:

• לעולם אל תסמכו על סוחר שמציע לכם עסקה ש"אי אפשר לסרב לה" – הוא כנראה מנסה להיפטר מסחורה פגומה.
• ההחלטות הפיננסיות הכי גדולות מתקבלות לפעמים על בסיס מי צועק חזק יותר בטלפון.
• כל מונח פיננסי מסובך נועד, בסופו של דבר, לגרום ללקוח להרגיש שהוא חייב את הברוקר שלו.

2. עיקרון פיטר: למה הבוס שלכם לא מבין כלום? (וזה בסדר!)

האם אי פעם ישבתם בישיבת צוות, הסתכלתם על המנהל שלכם ושאלתם את עצמכם: "איך לעזאזל הבנאדם הזה קיבל את התפקיד?"

אתם לא לבד.

ד"ר לורנס ג'. פיטר כתב את הספר "עיקרון פיטר" בדיוק על התופעה הזו, והוא עשה את זה עם חיוך ציני רחב במיוחד.

העיקרון הוא פשוט ומבריק: בכל ארגון היררכי, עובדים מקודמים בזכות ההצלחה שלהם בתפקיד הנוכחי.

עד מתי הם יקודמו? עד שיגיעו לתפקיד שבו הם כבר לא טובים.

איך מגיעים לרמת חוסר המסוגלות?

זה הקסם של הספר. פיטר מסביר שבעצם, כל תפקיד בכיר בארגון מאויש על ידי אדם שכבר הגיע לרמת חוסר המסוגלות שלו.

הוא היה איש מכירות מעולה? יופי, נקדם אותו להיות מנהל מכירות גרוע.

הוא מנהל מכירות סביר? נהדר, בואו נהפוך אותו לסמנכ"ל קטסטרופלי.

הקריאה בספר הזה, במיוחד עבור מי שקורא במגזין כמו ליברו ומעריך אירוניה דקה, היא פשוט חוויה טיפולית.

זה משחרר אתכם מהתסכול. פתאום אתם מבינים שהבוס שלכם לא עושה לכם דווקא – הוא פשוט הגיע לתקרת הזכוכית הניהולית שלו.

הכתיבה של פיטר קלילה, עוקצנית, ומלאה בדוגמאות מומצאות למחצה שקורעות מצחוק כי הן כל כך דומות למציאות שאנחנו חווים כל בוקר במשרד.

3. חוק פרקינסון: למה הפגישה שלכם נמשכת שעתיים במקום עשר דקות?

אם הייתי מקבל שקל על כל דקה מיותרת שביליתי בפגישות עבודה לאורך הקריירה שלי, כנראה שהייתי קונה עכשיו אי פרטי ביוון.

סיר סיריל נורת'קוט פרקינסון הבין את זה הרבה לפנינו.

הספר שלו, המבוסס על "חוק פרקינסון", קובע כלל ברזל אחד: העבודה מתרחבת כדי למלא את הזמן שהוקצב להשלמתה.

זה נשמע כמו כלל יבש בניהול זמן, אבל פרקינסון הפך את זה ליצירת מופת סאטירית.

אמנות משיכת הזמן במשרד

פרקינסון לא עוצר בניהול זמן. הוא מתאר איך ועדות ארגוניות פועלות, ולמה דווקא ההחלטות הכי זניחות לוקחות הכי הרבה זמן.

הוא נותן דוגמה פנומנלית: ועדה שצריכה לאשר בניית כור גרעיני בעלות של מיליארדים תעשה את זה ברבע שעה, כי אף אחד לא באמת מבין בזה וכולם מתביישים לשאול.

אבל! כשהוועדה צריכה לאשר הקמת סככת אופניים לעובדים בעלות של 100 דולר – הדיון יימשך שלוש שעות.

למה? כי כולם מבינים בסככות אופניים, וכולם רוצים להשמיע את דעתם החשובה.

לקרוא את זה היום, כשאנחנו מוקפים בזום, בטימס ובאין ספור כלים שאמורים לחסוך לנו זמן אבל בעצם שורפים אותו – זה פשוט קורע מצחוק.

זה מאפשר לנו להסתכל על הבירוקרטיה הארגונית ולחייך, במקום למרוט לעצמנו את השיער.

4. ברברים בשער: כשרומנטיקה ומיזוגי ענק נפגשים

אוקיי, תעצרו הכל. הספר הזה הוא פשוט אופרת סבון על סטרואידים פיננסיים.

"ברברים בשער" מאת בריאן בורו וג'ון הליאר נחשב לאחד מספרי העסקים החשובים בהיסטוריה, אבל מעטים מזכירים כמה הוא פשוט מצחיק.

הספר מגולל את סיפור ההשתלטות (Leveraged Buyout) על חברת אר.ג'יי.אר נאביסקו (יצרנית סיגריות ועוגיות אוריאו).

על פניו, נושא לשיעור חשבונאות משעמם. בפועל? קרב אגואים מטורף בין מנכ"לים שמתנהגים כמו ילדים בגן חובה, רק עם תקציב של 25 מיליארד דולר.

אגו, מטוסים פרטיים והרבה מאוד כסף

המחברים מתארים את סגנון החיים של מנכ"ל החברה, רוס ג'ונסון, בצורה כל כך מפורטת שהיא הופכת לקומדיה.

תארו לכם מנכ"ל שמחזיק צי של מטוסי מנהלים שנקרא בציניות "חיל האוויר של אר.ג'יי.אר", ומשתמש בהם כדי להטיס את כלב המחמד שלו, או לשלוח מטוס שלם רק כדי להביא סוג מסוים של פרחים למסיבה.

זה עולם שבו הכסף איבד כל משמעות.

ההומור בספר הזה הוא הומור של מציאות שעולה על כל דמיון.

זה לקרוא על האנשים הכי חזקים בכלכלה העולמית, ולגלות שהם מונעים בעיקר מתחרות למי יש משרד גדול יותר, ומי מקבל את המושב הטוב יותר במשחק בייסבול.

כשאנחנו בליברו ממליצים על הספר הזה, אנחנו תמיד אומרים: תקראו אותו כדי להבין איך לא לנהל חברה, אבל תישארו בשביל הצחוקים.

5. מי הזיז את הגבינה שלי? המדריך הציני (אך האוהב) לעכברים פיננסיים

אי אפשר לכתוב על ספרי עסקים בלי להזכיר את הקלאסיקה של ספנסר ג'ונסון.

עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים: "רגע, זה ספר רציני על ניהול שינויים, מה מצחיק פה?"

אז זהו, שהכל תלוי בנקודת המבט. אם קוראים אותו עם קצת מודעות עצמית וקצת ציניות בריאה – זה ספר קורע.

מדובר בסיפור על שני עכברים (סניף וסקארי) ושני אנשים קטנים (הם והאו) שמחפשים גבינה במבוך.

למה כולם קוראים את זה בעצם?

הספר הזה הפך לתנ"ך של כל מנהל משאבי אנוש בעולם.

ההומור האמיתי נמצא במחשבה שמיליוני מנהלים בכירים בחליפות ארמני יושבים בחדרי ישיבות יוקרתיים, ודנים ברצינות תהומית בשאלה: "איזה עכבר אתה במבוך הארגוני שלנו?"

הפשטות של הספר היא הגאונות שלו, אבל היא גם מה שהופך אותו לכל כך משעשע כשקוראים אותו בעיניים של איש עסקים מנוסה.

אנחנו אוהבים לסבך דברים. אנחנו אוהבים מודלים פיננסיים של 40 עמודים. ואז מגיע ספנסר ג'ונסון ואומר לנו: "חבר'ה, הגבינה זזה, פשוט תלכו לחפש גבינה חדשה".

זה פשטני, זה חמוד, וזה תמיד מעלה חיוך כשנזכרים כמה ימי עיון ארגוניים בזבזו לנו על העכברים האלה.

6. כלב נעליים: פיל נייט מוכיח שגם מיליארדרים עושים פדיחות

זה כנראה אחד האוטוביוגרפיות העסקיות הכי אהובות שקיימות היום, ובצדק.

פיל נייט, המייסד של חברת "נייקי", לא כתב ספר שמסביר כמה הוא גאון. להפך.

הוא כתב ספר שמסביר, בכישרון רב ועם המון הומור עצמי, כמה פעמים הוא כמעט והרס את הכל במו ידיו.

הספר מתאר את השנים הראשונות של החברה, כשהיא עדיין נקראה "סרטי בלו ריבון" ונייט מכר נעליים יפניות מתא המטען של המכונית שלו.

ההומור שבכמעט פשיטת רגל

נייט לא חוסך בתיאורים משעשעים של צוות העובדים הראשון שלו – חבורה של מנודים, רואי חשבון כושלים, ואנשים שאף חברה נורמלית לא הייתה מעסיקה.

הוא צוחק על עצמו, על חוסר היכולת שלו לנהל משא ומתן, ועל הבנקים שסגרו לו את הברז פעם אחר פעם.

יש משהו מאוד משחרר בקריאת ספר כזה. זה מראה שגם האימפריות הגדולות ביותר נבנו על ידי אנשים מבוהלים, שעשו טעויות מצחיקות, ולפעמים פשוט היה להם מזל של מתחילים ששולב עם המון עבודה קשה.

אם אתם מחפשים השראה שמוגשת עם חיוך קורץ, "כלב נעליים" הוא לחלוטין הספר בשבילכם, ואצלנו בליברו הוא נחשב למנת חובה לכל יזם מתחיל.

7. מה שלא מלמדים בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד (ומה שכן מצחיק שם)

מארק מקורמק, מייסד סוכנות ניהול הספורט IMG, כתב את הספר הזה כתשובת נגד לאקדמיזציה של עולם העסקים.

הוא בעצם אומר: "אוקיי, יש לכם תואר שני מהרווארד? נחמד מאוד. עכשיו בואו נראה איך אתם מסתדרים עם לקוח עצבני במציאות".

הספר מלא בחכמת רחוב (Street Smarts) שמוגשת עם עוקץ ציני ומבריק.

חכמת רחוב בחליפת שלושה חלקים

מקורמק מתאר סיטואציות יומיומיות בעולם העסקים ואיך לפתור אותן בלי מודלים מתמטיים מסובכים, אלא פשוט על ידי קריאת שפת גוף, הבנת האגו של הצד השני, וקצת קומון-סנס (שמסתבר שהוא לא כל כך נפוץ).

ההומור שלו הוא הומור של איש מכירות משופשף שיודע לקרוא אנשים.

הוא נותן טיפים כמו: "אם אתם לא יודעים מה להגיד בפגישה, פשוט תשתקו. הצד השני כבר יילחץ מהשתיקה ויציע לכם עסקה טובה יותר".

הציניות הקלה ששזורה לאורך הספר עושה אותו לא רק למדריך מעשי, אלא גם לספר פשוט כיפי לקריאה שמזכיר לנו שבסוף, עסקים עושים עם אנשים, ואנשים הם יצורים די מצחיקים כשלומדים להתבונן בהם נכון.

הפסיכולוגיה של ההומור בעסקים: למה אנחנו חייבים לצחוק בדרך אל הבנק?

עכשיו, אחרי שסקרנו את מיטב הספרות העסקית-הקומית, עולה השאלה המתבקשת.

למה בעצם כל כך חשוב לנו לחפש הומור בעולם הפיננסי?

הרי מדובר בכסף, במשכורות של עובדים, בכלכלה גלובלית. מה כל כך מצחיק בזה?

התשובה שלי, כמי שמלווה וצופה בארגונים לאורך שנים, היא שההומור הוא מנגנון ההישרדות האולטימטיבי של האדם העובד.

איך צחוק מגדיל את שורת הרווח?

מחקרים רבים (שכמובן לא נשעמם אתכם איתם עכשיו) מראים שסביבת עבודה שמאפשרת הומור, מייצרת תוצאות עסקיות טובות יותר.

הומור שובר מתח. כשיש משבר בחברה, מנהיג שיודע להשתמש בהומור עצמי (כמו פיל נייט, למשל) מצליח לרתום את העובדים שלו הרבה יותר מהר ממנהיג שרק צועק ומנופף באקסלים.

מעבר לכך, הומור מחייב אותנו לצאת מהקופסה.

כשאנחנו צוחקים על "חוק פרקינסון" או על "עיקרון פיטר", אנחנו בעצם עושים רפלקציה לארגון שלנו.

אנחנו מבינים איפה אנחנו מבזבזים זמן, איפה אנחנו מקדמים אנשים לא נכונים, ואיך אפשר לשפר את המערכת.

צחוק הוא בעצם ביקורת בונה שעטופה בנייר צלופן נוצץ. זה קל לעיכול, זה לא מעורר התנגדות מיידית, וזה מחלחל עמוק יותר מכל מצגת פאוור-פוינט מתישה.

לסיכום המסע המרתק שלנו, אפשר להגיד בביטחה שהעולם העסקי ימשיך לספק לנו חומרים לקומדיות עוד שנים רבות.

במקום להתעצבן מהבירוקרטיה, מהבוסים המשונים או מההחלטות ההזויות שמקבלים לפעמים בחדרי ישיבות – עדיף פשוט לפתוח ספר טוב שמשקף לנו את המציאות הזו דרך עדשה משעשעת.

הספרים שסקרנו כאן הם לא רק "ספרים מצחיקים". הם יצירות מופת של הבנת טבע האדם בתוך המערכת הקפיטליסטית.

הם מעניקים לנו כלים, פרופורציות, ובעיקר – את ההבנה שאף אחד לא באמת יודע הכל, כולנו עושים טעויות, ושורת הרווח הכי חשובה בסוף היום היא החיוך שאנחנו הולכים איתו לישון.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שאתם טובעים בים של משימות ויעדים, קחו הפסקה, כנסו לליברו, תבחרו לכם את אחד הספרים מהרשימה הזו, ותזכרו שגם כשהגבינה זזה – תמיד אפשר לצחוק על העכברים.

---

שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת על הומור וספרי עסקים