מדריך מעשי: איך להקים רשימת תפוצה של קוראים עוד לפני שכתבת מילה אחת

המדריך המלא: איך לגרום ל-1,000 איש לחכות לספר שלכם עוד לפני שהקלדתם את המילה הראשונה?

בואו נתחיל מהסוף.

אתם חולמים לכתוב ספר.

אולי זה רומן מתח שיעיף לקוראים את המוח.

אולי זה ספר עיון שישנה לאנשים את הקריירה.

אולי זה ספר ילדים על קיפוד עם משבר זהות.

החלום הוא תמיד אותו חלום: אתם יושבים בבית קפה, מקלידים את המילה "סוף", שולחים להוצאה לאור, והעולם מריע.

אז זהו, שיש לי חדשות בשבילכם.

והן לא בהכרח רעות, הן פשוט… מציאותיות.

העולם לא מחכה לכם.

אף אחד לא יושב וכוסס ציפורניים בציפייה לספר של סופר אנונימי שעדיין לא כתב מילה.

רוב הסופרים עושים את הטעות הקלאסית: הם מסתגרים בחדר לשנתיים, כותבים, עורכים, משקיעים את הנשמה, ואז יוצאים החוצה וצועקים "תקנו ממני!".

ומה קורה אז?

צרצרים.

שקט מביך.

אבל יש דרך אחרת.

דרך שבה ביום שהספר שלכם מוכן, יש לכם כבר צבא של קוראים נאמנים שמחזיקים את כרטיס האשראי ביד אחת ואת הממחטה לניגוב דמעות ההתרגשות ביד השנייה.

היום אנחנו הולכים לדבר על הקמת רשימת תפוצה, אבל לא סתם רשימה. אנחנו נבנה קהילה. ונעשה את זה עוד לפני שיש לכם בכלל טיוטה ראשונה.

נשמע דמיוני? בואו נצלול.

למה לכל הרוחות שתצטרכו רשימת תפוצה אם אין לכם ספר?

זו שאלה מצוינת.

באמת.

למה שמישהו ירצה לקבל מכם מיילים אם אין לכם מה למכור לו?

התשובה טמונה במילה אחת: מערכת יחסים.

בעולם הפיננסי והשיווקי של היום, הנכס הכי גדול שלכם הוא לא הספר.

הספר הוא רק המוצר.

הנכס האמיתי הוא תשומת הלב של הקהל שלכם.

תחשבו על זה רגע.

כשאתם מפרסמים בפייסבוק או באינסטגרם, אתם שוכרים דירה.

מחר בבוקר צוקרברג מחליט לשנות את האלגוריתם? החשיפה שלכם יורדת לאפס.

אבל רשימת תפוצה?

זה נדל"ן בטאבו.

זה שלכם.

אף אחד לא יכול לקחת את זה מכם.

כשאנחנו בונים רשימת תפוצה *לפני* הכתיבה, אנחנו מרוויחים שלושה דברים קריטיים:

  • וולידציה (אישוש): אם אף אחד לא רוצה להירשם לרשימה בנושא הספר שלכם, כנראה שאף אחד גם לא ירצה לקנות אותו. חסכתי לכם הרגע שנתיים של כתיבה לחינם.
  • דלק למוטיבציה: כשאתם יודעים שיש 500 איש שמחכים למייל הבא שלכם, אתם לא תרשו לעצמכם לקבל "מחסום כתיבה".
  • בטא-רידרים (קוראי בחינה): הקהל הזה יעזור לכם לכתוב את הספר. הם יבחרו את הכריכה, הם יתנו פידבק על דמויות, הם יהיו השותפים שלכם.

1. האם אתם כותבים לכולם? (ספוילר: אם כן, אתם בצרות)

לפני שאנחנו נוגעים בטכניקה, בואו נדבר על אסטרטגיה.

הטעות הכי גדולה של סופרים מתחילים היא המחשבה שהספר שלהם מתאים "לכולם".

"למי הספר מתאים?", אני שואל.

"לכל מי שאוהב לקרוא", הם עונים.

לא. פשוט לא.

אם תנסו לכתוב לכולם, לא תעניינו אף אחד.

אתם חייבים להגדיר את ה"אוואטר" של הקורא האידיאלי שלכם.

מי הוא?

מה מפחיד אותו?

על מה הוא חולם בלילה?

האם זו מנהלת הייטק בת 40 שמרגישה שחוקה ומחפשת רומן בריחה רומנטי?

האם זה יזם צעיר שמחפש את המדריך המעשי הראשון לניהול זמן?

ברגע שתדעו למי אתם כותבים, תדעו איך לפתות אותם להירשם לרשימה שלכם.

איך מוצאים את הקורא הזה?

הולכים לאיפה שהוא מסתובב.

קבוצות פייסבוק ספציפיות.

פורומים (כן, הם עדיין קיימים).

תגובות בכתבות כלכליות (אם זה ספר עסקי).

תתחילו להקשיב לשפה שלהם.

זה הזהב שלכם.

2. המלכודת הגדולה: "הירשמו לניוזלטר שלי לקבלת עדכונים"

בבקשה, אני מתחנן.

אל תכתבו את המשפט הזה לעולם.

אף אחד, ואני מתכוון לאף אחד, לא קם בבוקר ואומר לעצמו: "וואו, הלוואי שהייתי מקבל עוד עדכונים למייל שלי!".

אנשים שומרים על המייל שלהם כמו על הכספת בבנק.

כדי שהם יתנו לכם את המפתח, אתם צריכים לתת להם משהו בתמורה.

אנחנו קוראים לזה מגנט לידים (Lead Magnet).

זה חייב להיות משהו בעל ערך מיידי, חינמי ודיגיטלי.

אבל רגע, אין לכם ספר עדיין! אז מה תתנו?

או, אני שמח ששאלתם.

הנה כמה רעיונות מבריקים שעבדו עבור לקוחות וקולגות:

  • לספרי עיון/עסקים: צ'ק ליסט, מדריך מקוצר, רשימת מקורות, אודיו של 10 דקות עם טיפ מנצח. לדוגמה: "7 הטעויות הפיננסיות שאתם עושים ואיך לתקן אותן – המדריך המקוצר לפני שהספר המלא יוצא".
  • לספרי פרוזה/מתח: סיפור קצר שמתרחש באותו עולם, פרק ראשון (אם כתבתם), פרופיל פסיכולוגי של הדמות הראשית, או אפילו פלייליסט של שירים שהדמויות שומעות.
  • לספרי ילדים: דפי צביעה של הדמויות, מדריך להורים, משחק קצר להדפסה.

העיקרון הוא פשוט: תנו ערך קטן עכשיו, בתמורה להבטחה למשהו גדול אחר כך.

3. איפה שמים את הקסם הזה? (דף הנחיתה המינימליסטי)

אתם לא צריכים אתר אינטרנט מפואר שעולה 20,000 שקל.

ממש לא.

אתם צריכים דף נחיתה פשוט.

דף אחד.

בלי תפריט עליון, בלי "אודות", בלי הסחות דעת.

המטרה של הדף הזה היא אחת ויחידה: לקחת את המייל של המבקר.

מה צריך להיות שם?

  1. כותרת ראשית (Headline): שמבטיחה תועלת גדולה או מעוררת סקרנות עצומה.
  2. כותרת משנה: שמסבירה בדיוק מה מקבלים.
  3. 3-4 נקודות (Bullets): מה ייצא להם מזה?
  4. קריאה לפעולה (CTA): כפתור גדול וברור. לא "שלח", אלא "אני רוצה את המדריך!" או "הכניסו אותי לעולם".
  5. קצת עליכם: תמונה ופסקה קצרה. תראו שאתם בני אדם.

יש היום עשרות מערכות שמאפשרות לכם להקים דף כזה ב-10 דקות ובחינם (כמו ConvertKit, MailerLite ועוד).

הטכנולוגיה היא כבר לא תירוץ.

4. אבל מה אני אכתוב להם? אין לי ספר!

הגענו לחלק המפחיד.

מישהו נרשם.

יש!

עכשיו מה?

אתם מפחדים לשלוח מייל כי אין לכם "חדשות".

אבל אתם מפספסים את הנקודה.

אנשים אוהבים להיות חלק מתהליך.

אנשים מתים על "מאחורי הקלעים".

תחשבו על תוכניות ריאליטי. אנחנו לא צופים רק בגמר. אנחנו צופים בכל הדרך, בכישלונות, בבכי, ברגעי המשבר.

הספר שלכם הוא הריאליטי.

הנה רעיונות למיילים שאתם יכולים לשלוח בזמן שאתם כותבים:

מסע הגיבור של הסופר

שתפו אותם במחקר שלכם. מצאתם עובדה מדהימה על ימי הביניים עבור הספר ההיסטורי שלכם? תכתבו על זה מייל.

נתקעתם עם העלילה? תשאלו אותם מה לדעתם הדמות צריכה לעשות (דמיינו את המעורבות שתהיה לכם!).

הצצה לטיוטה המכוערת

הראו להם פסקה שלא עובדת.

תהיו פגיעים.

זה יוצר אמון וסמכות בצורה ששום מומחיות מזויפת לא יכולה לייצר.

כשאתם משתפים את הקושי, אתם הופכים לאנושיים, והקוראים מתחילים לעודד אתכם.

הם הופכים מ"צרכנים" ל"אוהדים".

5. הטריק הפסיכולוגי: אפקט האיקאה

מכירים את זה שאתם מרכיבים שידה מאיקאה, היא יוצאת קצת עקומה, אבל אתם אוהבים אותה יותר מכל רהיט אחר בבית?

למה?

כי השקעתם בה מאמץ.

זה נקרא "אפקט איקאה".

אנחנו רוצים לייצר את האפקט הזה אצל הקוראים שלנו.

איך?

תנו להם לבחור.

"חברים, אני מתלבט בין שתי כותרות לפרק 3. מה דעתכם?"

"הנה שתי סקיצות לכריכה. א' או ב'?"

ברגע שקורא הצביע עבור הכריכה שלכם, הוא מרגיש שהספר הזה הוא *קצת* שלו.

וביום שהספר יצא?

הוא יקנה אותו כדי לראות את "התינוק שלו" יוצא לאוויר העולם.

זה גאוני, זה פשוט, וזה עובד כל פעם מחדש.

6. איך מביאים אנשים לדף הנחיתה? (טראפיק זה שם המשחק)

בניתם דף, יש לכם מתנה (מגנט לידים), יש לכם סדרת מיילים בראש.

עכשיו צריך אנשים.

אל תרוצו ישר לשפוך כסף בפייסבוק.

במיוחד לא בשלבים הראשונים.

אנחנו מחפשים "תנועה אורגנית איכותית".

שיטת "הטרמפ החכם":

חפשו אנשים שכבר יש להם את הקהל שאתם רוצים.

בלוגרים, פודקאסטרים, מנהלי קהילות.

תציעו להם תוכן אורח.

לא "תקנו את הספר שלי", אלא מאמר איכותי (כמו זה שאתם קוראים עכשיו) שנותן ערך לקהל שלהם.

בסוף המאמר? שמים קישור לדף הנחיתה שלכם.

זה נקרא Win-Win-Win.

בעל הבלוג מקבל תוכן מעולה בחינם.

הקהל מקבל ערך.

אתם מקבלים נרשמים איכותיים.

האם זה דורש עבודה? ברור שכן

אני לא אשקר לכם.

לכתוב ספר זה קשה.

לשווק אותו זה עוד יותר קשה.

אבל האלטרנטיבה היא לכתוב למגירה.

כשאתם בונים רשימת תפוצה, אתם בונים ביטחון כלכלי ונפשי.

אתם יודעים שביום ההשקה, לא תהיו לבד.

תהיה לכם מסיבה.

והאורחים? הם כבר אישרו הגעה לפני חצי שנה, כשנרשמו לרשימה שלכם.


שאלות ותשובות שבוודאי רצות לכם בראש

ש: אני מפחד שיגנבו לי את הרעיון לספר אם אפרסם אותו לפני שהוא גמור. מה עושים?

ת: זה חשש נפוץ, אבל האמת היא שרעיונות הם זולים – הביצוע הוא מה שחשוב. אף אחד לא יכול לכתוב את הספר שלכם בקול שלכם. להיפך, כשאתם מפרסמים, אתם יוצרים "חותמת זמן" שמוכיחה שהרעיון היה שלכם קודם. ברוב המקרים, היתרון השיווקי עולה בהרבה על הסיכון המזערי של גניבה ספרותית.

ש: כל כמה זמן צריך לשלוח מייל? אני לא רוצה להציק.

ת: המונח "להציק" הוא סובייקטיבי. אם התוכן משעמם, גם מייל אחד בשנה הוא הצקה. אם התוכן מרתק, אנשים ירצו כל יום. כלל אצבע טוב להתחלה הוא פעם בשבועיים. זה מספיק כדי לא להישכח, אבל לא מלחיץ מדי לכתיבה.

ש: האם צריך לשלם כסף למערכת דיוור?

ת: לא בהתחלה. רוב המערכות המקצועיות (כמו MailerLite, Mailchimp, ConvertKit) מציעות מסלולים חינמיים עד ל-1,000 נרשמים בערך. עד שתגיעו ל-1,000 נרשמים, כבר תדעו אם יש לכם פוטנציאל עסקי שמצדיק השקעה.

ש: מה קורה אם בסוף אני מתחרט ולא מוציא את הספר?

ת: שום דבר נורא. אתם שולחים מייל כנה: "חברים, הפרויקט הזה כרגע בהקפאה, אבל הנה מה שלמדתי מהדרך". הקהילה שבניתם היא סביבכם, לא רק סביב הספר. הם עשויים להישאר איתכם לפרויקט הבא.

ש: אני כותב פרוזה, לא ספר הדרכה. האם זה עובד גם בשבילי?

ת: בהחלט, ולפעמים אפילו טוב יותר. קוראי פרוזה מחפשים בידור ורגש. שתפו סיפורים קצרים, תובנות על הדמויות, אווירה. תנו להם להרגיש חלק מהעולם הדמיוני שאתם יוצרים.

סיכום אופטימי (כי מגיע לכם)

הקמת רשימת תפוצה לפני כתיבת הספר היא המהלך הכי חכם, בוגר ומקצועי שאתם יכולים לעשות למען הקריירה הספרותית שלכם.

זה דורש שינוי מחשבתי.

להפסיק להיות "האמן המיוסר בעליית הגג" ולהתחיל להיות "יוצר קהילות".

אבל התגמול?

הוא מתוק מדבש.

לראות את המספרים עולים במערכת הדיוור, לקבל מייל חוזר מקורא שכותב "אני לא יכול לחכות!", לדעת שיש לכם גב.

אז אל תחכו למילה "סוף".

תתחילו בהתחלה.

תפתחו חשבון דיוור, תכתבו דף נחיתה פשוט, ותתחילו לאסוף את השבט שלכם.

הם מחכים לכם.

בהצלחה!

כתיבת תגובה